היום הייתי בסדנה כלשהי אליה הוזמנתי, לא משנה באיזה תחום. משהו שמן הסתם עניין אותי, אם השקעתי את הזמן מצאתי סידור לילדים והגעתי. כמי שעובדת מהבית, מאד נהניתי לצאת קצת וגם לפגוש אנשים. לעבודה מהבית המון יתרונות, אבל גם חסרונות לא חסרים. וזה אחד מהם,…

לכל מי שאומרים לי כל הזמן "אנחנו לא מבינים למה את כל כך עייפה, תראי איזה ילדים טובים ומחונכים יש לך....", "הלוואי שהילדים שלי היו עושים ככה מה שאני אומר/ת להם תכף ומייד......" אז אני רוצה להגיד לכם, שנכון. הילדים שלי באמת מדהימים. ומחונכים (יחסית).…

כל כך חיכינו לו. הילדים בהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם החברים שלא פגשו כל הקיץ, ההורים בציפייה לחזור לשגרה ולחיים השפויים... וזה לא שלא נהנינו כל המשפחה ביחד במשך הקיץ. דווקא היה כיף. נסענו לכל מיני מקומות, פגשנו חברים ותיקים וחדשים, ביקרנו קרובי משפחה, רבצנו…

בפסטיבל הכביסה אתמול אמרתי לבנות שכיבסו ביחד איתי שאני כל כך שמחה לראות איך אנשים טובים תורמים ילקוטים וציוד ועוזרים. שלדעתי בני האדם, באופן הבסיסי הם טובים ורוצים לתת ולתרום, אבל במהלך החיים הם חווים כל מיני דברים שגורמים להם לאבד אמון, ולהפסיק להתאמץ אחד…

איזה יום. מעייף אבל מלא בסיפוק ואושר! על הבוקר הגיעו אלי שתי מתנדבות מקסימות, כל אחת עם הילדים שלה, וביחד איתי ועם הילדים שלי ערכנו פסטיבל כיבוס, מיון ומילוי ילקוטים. כיבסנו מאות ילקוטים, מיינו אותם לבנים/בנות, ובכל ילקוט הכנסנו מחברות, קלמרים, עפרונות, מחדדים, מחקים, יומנים,…

אתמול ביקרתי בבית המרקחת. לא, אף אחד לא חולה, זה רק כאב הראש ממנו אני סובלת כבר שנים שמידי פעם מכריח אותי לבקר בבית המרקחת כדי לבדוק אם התחדש משהו בתחום... בכל מקרה, מסתבר שגם בקיץ כמות החולים לא פוחתת והתור היה ארוך, ארוך מאד.…

בהמשך לט' באב ולאוירה ההולכת וגוברת בארץ של שנאת חינם, אני רוצה לשתף אתכם במכתב שקיבלתי לאחרונה מאחת הגולשות היקרות שלי. והיא כותבת כך: אני אשה חרדית בת 28 אם לשלושה שיהיו בריאים. עובדת כמורה מחנכת בישראל ולאו דווקא לילדים מזרם חרדי! בעלי מתקרב לגיל…

עוד יום עמוס של חופש גדול. עוד יום של תמרון בין עבודה וילדים חופשים שרוצים לבלות וליהנות. הבוקר שלי התחיל בשעה 7 במפגש השבועי של BNI, המעגל העסקי שאני חברה בו (לעצמאיים – מוזמנים להצטרף אלי ). לאחר מכן היתה לי פגישה עם אשה מוכשרת…