
מטלות הבית שלא מבצעות את עצמן
חופשת פסח השנה הייתה מהנה ביותר, כי הילדים גדלו ויכולנו לשבת בשקט במרפסת ולספור ציפורים נודדות, כשהם איכשהו די העסיקו את עצמם ונתנו לנו זמן לנשום אויר וליהנות מתחילת האביב. אבל עכשיו בשעה טובה החופשה הסתיימה, פסח נגמר, הילדים חזרו למסגרות ואפשר לשחרר נשימה ולהתחיל להירגע. לפנינו רק שגרה שלווה וחסרת חופשות, לפחות עד יום העצמאות…
כמובן שהחזרה לשגרה לא צריכה להפריע לשמירה על הסדר והניקיון שעשינו רק עכשיו לפני החג, ושעבדנו עליהם כל כך קשה. והרבה יותר קל כשכולם שותפים.
אצלנו בבית כל אחד מהילדים מבצע מדי יום שתי משימות מתוך רשימת "המטלות שלא מבצעות את עצמן" מיד כשהוא מגיע הביתה מבית הספר ולפני שהוא ניגש לשחק, שיטה שהתחלנו לדעתי כבר לפני שנה ושאני ממליצה עליה בלב שלם.
הכל התחיל מזה שרוקנתי פח בחדר הילדים, ואחד מהם ציין בחצי הומור חצי עקיצה "אז ככה מתרוקן הפח בחדר שלנו…". באותו רגע עלתה לי בראש המחשבה, שאולי יש דברים שהילדים באמת לא שמים לב שקורים סביבם… במיוחד בגלל שהם ילדים ועסוקים בדברים חשובים יותר, כמו לצפות בסדרות, ליהנות עם חברים, או סתם לבהות באוויר…
ובקיצור, הגעתי למסקנה שכמו בכל תחום בחיים, מה שלא מבקשים ברור או אפילו כותבים ברור, הצד השני לא יודע. ולכן הכנו יחד רשימה של דברים שנעשים בבית אבל באופן מפליא לא על ידי מרי פופינס, אלא ממש פיזית על ידי זוג ידיים פעילות. את הרשימה הזאת תלינו על המקרר וכל ילדי הבית מבצעים משימות לפיה.
אגב, מי שתופס משימה ראשון יכול להיות שיצליח לעשות משימה קלה יותר או קצרה יותר, אבל מי שיתמהמה יקבל את מה שנשאר. וכן, גם הקטנטונת שלי משתתפת במטלות.
וככה לי נשאר זמן לבהות באוויר או סתם לצפות בסדרות…