אוטוטו חטיבת ביניים
יש פרסומת אחת בטלויזיה ששואלת "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה"?
ובאמת, כאמא לשלושה ילדים הגיע שלב בו אני מרגישה כבר רוויה ממסיבות בגן ובביה"ס, מאסיפות הורים ואפילו מה-1 בספטמבר, היום הראשון בשנת הלימודים.
ובכל זאת, השבוע כשהלכתי לרשום את אסף, בני הבכור, לחטיבת הביניים התרגשתי מאד.
למען האמת, הרגשתי לחץ ודאגה והתרגשות בדיוק כפי שהרגשתי שש שנים קודם לכן, כשרשמתי אותו לכיתה א'. נכון שכעת הוא גבוה יותר, ומבין ובוגר יותר ובכל זאת…. בשנה הבאה הוא עוזב בית ספר קטן שבו הוא בשכבת הבוגרים, מכיר כל ילד וילד, לטובת חטיבת ביניים ענקית בה הוא יהיה צעיר התלמידים.
ואני חוששת.
האם הוא יהיה מקובל בחברה או יישב בצד לבדו? מה הוא יסכים לעשות כדי להיות בחבר'ה והאם יעמוד בלחץ החברתי שיש במקומות מהסוג הזה? איך הוא יתמודד אל מול אלימות שקיימת במסגרת הזו, שהיא בוודאי רבה יותר מזו שהייתה ביסודי? כיצד יגיב כשיציעו לו סיגריה או משקה חריף? איך הוא יגיב לכיתה מעורבת שבה לומדים בנים ובנות ביחד?
ומעל הכל, האם הוא ימשיך וידע שגם בשנה הבאה וגם תמיד בכל בעיה מכל סוג, הוא יכול לפנות אלי ואני אעשה הכל על מנת לתמוך בו ולעזור לו?
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments