הכל הולך – ביקור על סט הצילומים

אתמול בשיחה עם בת דודתי היא ציינה באוזני כמה אני כבדה ומנתחת כל דבר יותר מדי. "למה כששואלים אותך על משהו 'איך היה' את לא יכולה פשוט לענות 'כיף'?" היא שאלה אותי.

אז במיוחד בשבילך, יקירתי: השבוע התארחתי בסיור על סט הצילומים של התוכנית החדשה "הכל הולך" בשידורי רשת וגם השתתפתי כקהל בתוכנית שצילמו שם והיתה חוויה כיפית ומצחיקה עד דמעות!

התוכנית, בהנחיית דביר בנדק ובהשתתפות הטאלנטים קרן מור, טל פרידמן, אליאנה תדהר, שחר חסון, עוז זהבי, נעמי לבוב, יוסי מרשק ומולי שולמן, היא בעצם תוכנית אלתורים שבה השחקנים אף פעם לא יודעים מראש מה מצפה להם – אין תסריט כתוב ואין להם מושג באיזה משחק יתבקש מי מהם להשתתף…

גם אני, אם לומר את האמת, לא ידעתי למה לצפות כשהגעתי לסט של "הכל הולך" כי אצלנו בבית כמעט אף פעם לא צופים בטלוויזיה בערב שבת (אל תגלו ב'רשת'). אבל כיוון שבעלי מאד תמך ברעיון שאצא ערב אחד מהבית לבלות ולהתרענן – זרמתי ונסעתי עד אולפני הרצליה לפגוש את דביר בנדק ושחר חסון וכו' ולהתחכך קצת בכוכבים… וכמו שכבר פתחתי וכתבתי קודם – נהניתי מכל רגע.

ועכשיו מגיע החלק של הדודה הכבדה שמנתחת כל דבר, ולבת דודתי האהובה – את יכולה להפסיק לקרוא כאן, אני לא אעלב.

הרעיון של התוכנית הוא חמוד מאד: מרכיבים נבחרת של כמה כוכבים מוכרים וברוכי כשרונות, מנחה אחד מצוין, בכל פעם בוחרים צוות אחר מתוך הנבחרת ומטילים עליו משימה/משחק אלתור מגוחך ומצחיק ובסוף הערב המנחה בוחר באופן רנדומאלי לחלוטין את המנצח.

כמי שבדרך כלל לא צופה בסוג הזה של תוכניות אני יכולה להגיד שהתגלגלתי מצחוק.

עוד אני חייבת לציין, שהכוכבים אכן מוכשרים מאד(!) וגם שנחמד שהרכיבו נבחרת מכוכבים בגילאים מגוונים ולא רק נערים/ות…

כאמא, אני חושבת שמדובר בתוכנית שיכול להיות נחמד לשבת ולצפות בה כל המשפחה ביחד, הילדים בטוח יצחקו מהשטויות של השחקנים ומה שנחמד זה שחלק מהמשחקים אפשר לאמץ ולשחק בהם גם בבית עם בני המשפחה או כשמגיעים חברים. יש להם עדיין על מה לעבוד, זה בטוח, אבל אני מאמינה שזה רק מכיוון שעכשיו עדיין ממש ההתחלה.

מצד שני, אני תוהה, האם בזמן הפנוי שלנו, כשאנחנו כבר נמצאים כולנו ביחד ומקדישים זמן איכות לבלות כל המשפחה – דווקא זה מה שאנחנו צריכים לשאוף לעשות? לצפות בתוכנית טלויזיה ולראות כוכבים, מוכשרים ככל שיהיו, מאלתרים שטויות ומנסים בכל כוחם להצחיק אותנו?

ותמונה אחת שהבטחתי לילדים:

תגובות

comments