מסלולים – מצילים חיים

כדי לסכם את היום הזה אני צריכה למעשה לחזור הרבה-הרבה אחורה. אולי עד ליום שבו הוצאתי רשיון נהיגה. אולי אפילו עוד לפני זה. כי חוסר הבטחון שלי על הכביש לא צץ ביום אחד, אלא הלך ונבנה עם השנים, כבר מאז שהייתי ילדה קטנה. הרי לגדול כשאת שומעת מינקות כמה נשים לא יודעות לנהוג, כמה כל רכב שגורם לאיטיות על הכביש בוודאי נוהגת בו אישה וכמה מסוכן וטפשי לתת את ההגה לידיים נשיות… בואו נגיד שכל זה בטח לא מחזק את הבטחון.

תוסיפו לכל זה את האחריות של שלושה ילדים איתי ברכב ועוד תאונה שעברתי בשנה האחרונה (שכמובן לחלוטין לא הייתה באשמתי), אבל בסך הכל תקבלו נהגת שאם יש משהו שהיא שונאת זה לצאת לכביש, ושהפחד הכי גדול שלה זה מה יקרה אם: "אם יתפוצץ לי צמיג באמצע הנסיעה…", "אם ילד קטן יקפוץ לי כרגע לכביש…", "אם הרכב מולי פתאום יבלום…", "אם הנורית תידלק ואני אצטרך לרדת עכשיו לשוליים…" – מה אני אעשה?

וכשהבנתי שאם ח"ו אקלע לאחד המצבים הנ"ל אני עלולה פשוט לקפוא ולא לעשות שום דבר- הבנתי שאסור שזה ימשיך כך ושאני חייבת לשנות את זה.

לאחר בירור נרחב הגעתי למסלולים, החברה המובילה בישראל ללימוד והדרכת נהיגה נכונה ומתקדמת.

אז הבוקר הגעתי לקורס נהיגה מתקדמת, שהוא קורס של יום שלם שנועד "לשדרג את רמת הנהיגה ולהעביר כלים לנהיגה היום יומית מתוך עולם הנהיגה המתקדמת תוך שהוא מנפץ דעות מקובלות ומוטעות בנהיגה, מפחית משמעותית את הסיכון להיות מעורבים בתאונת דרכים, מטמיע תפיסת נהיגה שעוזרת להימנע מכניסה למצבי חירום ובמידה וחלילה כן נכנסים למצב בעייתי מלמד איך לצאת ממנו בצורה בטוחה. כמו כן הקורס מקנה ומפתח מיומנויות של שליטה בכלי הרכב עליו נוהגים ביום יום".

את הקורס העביר גידי קרונין, נהג מרוצים מקצועי שהוא גם מנהל ההדרכה של מסלולים וניכר שהנו בעל נסיון עצום בהדרכה.

הקורס התחיל, כמו כל הקורס אחר, בכיתה.

קיבלנו סקירה קצרה על הסטטיסטיקה העגומה של תאונות הדרכים בארץ (הרבה יותר עצוב ממה שחשבתי), על הגורמים העיקריים לתאונות, ועוד רקע תיאורטי חשוב מאין כמותו. צפינו בכמה סרטונים מזעזעים של תאונות שהיו יכולות להימנע אילו… הנהג לא היה משוחח בטלפון הנייד, או שהיה נוסע יותר לאט ב-8 קמ"ש וכד'.

האמת? אחרי החלק התיאורטי הזה הייתי מספיק עייפה כדי לחזור הביתה, ומספיק משוכנעת שלא לדבר יותר בפלפון בזמן נהיגה לעולם. למה בטלויזיה לא עושים שטיפת מוח עם סרטונים כאלו? ובבתי הספר? למה אין חוק שחובה להציג סרטון כזה בתחילת כל שיעור נהיגה וגם בסיומו??

אבל כמובן שאחרי הלימוד בכיתה התרעננו מעט ונכנסנו למכונית ועלינו למסלול… וזו היתה בעצם רק ההתחלה.

עוד לפני שהגעתי עם הרכב למסלול, הייתי צריכה ללמוד איך יושבים נכון ברכב. איך מכוונים נכון את ההגה, את המראות וכד'. איך מחזיקים את הידיים על ההגה. מסתבר שהכי קשה הולך להיות לי לנטוש את ההרגלים הישנים לפני שאטמיע בעצמי את אלו החדשים.

על המסלול תרגלנו עצירת חירום. עצירת חירום בכביש ישר, בכביש רטוב, בסיבוב, בסיבוב רטוב, תרגלנו איך זה להחליק ואז לבלום בלימת חירום (לא כיף), עצירת חירום בשוליים, עצירת חירום כשיש ילדים ממול, ועוד…

בפעם הראשונה לא הצלחתי בכלל לבלום. גידי אמר לי לעצור ואני… חשבתי על זה, היססתי, התלבטתי, ובסוף לחצתי על הברקס בעדינות. אבל לאט לאט, וככל שראיתי שלא קורה שום דבר גם כשאני לוחצת על הבלם בכל הכח, הצלחתי לעשות את זה.

בסוף היום הצלחתי לנסוע במהירות גבוהה וללחוץ מייד על הברקס בכל הכח כשגידי אמר עד לעצירה מלאה בלי לדרוס אף ילד אפילו בכביש רטוב! (למרות זאת, אני לא חושבת שאתרגל את זה על בסיס יומי באזור מגוריי).

לסיכום – אני לא יודעת מה יקרה מחר, אם חלילה אני אקלע למצב חירום. אולי באותו רגע אחזור מייד להרגלים הישנים ואקפא במקום. אבל נכון לעכשיו, אני מרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמי כשאני נכנסת לאוטו ולמושב הנהגת.

אני מרגישה שקיבלתי המון ידע וכלים שלא היו לי קודם. אני ממליצה לכל נהגת וגם לכל נהג להגיע לקורס כזה! אני קוראת לכל הורה לשלוח את הילדים שנוהגים לקורס כזה!

ברור לי שזו רק ההתחלה, שעכשיו הכל בידיים שלי ואני עוד צריכה לתרגל ולהפנים את כל מה שלמדתי, ושיש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד.

אבל אני גאה בעצמי שעשיתי את הצעד הראשון.

ואולי, בזה שעשיתי את זה, מנעתי את התאונה הבאה והצלתי את המשפחה שלי.

תגובות

comments