ליל הסדר
אחרי שבועות של עבודה קשה, סדר, ניקיון, הכנות, קישוט ובישולים אתמול סוף סוף חגגנו את ליל הסדר. אנחנו אירחנו את ליל הסדר אצלנו בבית, והיה מאד נחמד.
הילדים הכינו המון קישוטים והפתעות למהלך הסדר, התלבשו יפה והשתתפו בקריאת ההגדה.
כשהגענו לחלק של "שולחן עורך" הילדים הפכו למלצרים וחילקו למסובים תפריטים שהכנו מראש, פינו מהשולחן, הגישו את המנות ועזרו בכל מהלך הארוחה. זה היה מקסים וגרם לי גאווה ואושר גדול!
הערב הזה, ליל הסדר, הוא ערב מאד טעון עבורי ואני מניחה שעבור רבים. יש לי כל כך הרבה לילות כאלה חרוטים בזכרון, מכל כך הרבה תקופות, וכל אחד מהם מזכיר לי משהו אחר ומישהו אחר וכל פעם אני נזכרת בליל סדר אחר לפעמים כזה שנעים לי להיזכר בו ולפעמים כזה שפחות. כמעט תמיד הזכרון הזה מעלה בי דמעות- לפעמים דמעות של אושר ולפעמים של עצב…
בכל מקרה, אם לחזור לליל הסדר הפרטי מהשנה הנוכחית, הילדים ביצעו את תפקידם נאמנה ובזמן שהמבוגרים זללו את הקינוח המדהים שהכנתי במו ידי (כמו את כל שאר הארוחה שהכנתי במו ידיי כי בן זוגי היקר שבר את האמה דווקא בשבוע שלפני ליל הסדר!! ) ומצאו את האפיקומן, והאורחים שלי לא ממש הפתיעו ובשניה ששמעו שאנחנו מתכוונים להמשיך בקריאת ההגדה הודיעו שהם מאד עייפים ופרשו לביתם.
אני מודה שהתאכזבתי עבור הילדים שעזרו כל השבוע שלפני ליל הסדר וניקו והתכוננו וסידרו והכינו קישוטים ולמדו בעל פה את השירים וכד', והתנהגו יפה כשלי לא היה זמן להעניק להם תשומת לב בחופש שלהם כי הייתי טרודה בהכנות לפסח. אבל – נשארנו אנחנו, וסיימנו לקרוא את ההגדה עד סופה, ושרנו שירים וקיפצנו ורקדנו וזללנו ושתינו והלכנו לישון מאוחר מאד מאד והילדים נהנו והיה להם כיף גדול וזה מה שבשבילי הכי חשוב!
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments