אזכרה רביעית לאבא
אתמול הופיע אבא בחלומי.
למעשה הוא לא הופיע פתאום, הוא פשוט היה שם.
יושב באותה כורסא בה נהג לשבת בעודו בחיים. ואני הייתי שם על ידו.
שפשפתי את עיני בתדהמה ושאלתי בהיסוס "אבל… זה לא יתכן. הרי אתה כבר לא… חי".
והוא הביט בי בעיניו מלאות הרוך והאהבה ואמר "אבל אני תמיד כאן. לצידך".
ונשארתי בתחושה כל כך שלווה וטובה.
והיום היתה האזכרה לאבא.
ועלינו לבית הקברות לומר קדיש.
וזה היה כל כך קר ומנוכר והמוני לעומת התחושה בחלומי אתמול.
תודה אבא שבאת לבקר אותי כך ושהזכרת לי שתמיד תישאר
בליבי.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments