לכתו של הרב יוסף

השבוע נפטר הרב עובדיה יוסף ונערכה הלווייתו.

אני משתתפת בצערו של כל מי שמתאבל ועלי לציין שאני בהחלט מאמינה שיהודים רבים עצובים מאד ומרגישים שהלך לעולמו אדם גדול ואהוב ושעם לכתו קרס עליהם עולמם. מאמינה שכך הם מרגישים, אם כי מבחינה רציונאלית אני חושבת שכשנפטר אב, בשיבה טובה, בגיל 93, הדבר הנו די צפוי ולרוב הילדים פשוט שמחים שהוא לא סבל יותר מדי וממש לא מגדירים את הדבר כטרגדיה שאין כדוגמתה.

הילדים סיפרו לי שכשהמורה נכנסה לכיתה ואמרה להם שהרב נפטר היא היתה מאד עצובה וגם חלק מהילדים בכו. הייתי מאד מופתעת כי לא שיערתי שילדים בכיתה ג' או ה' בבית ספר יסודי יכולים לבכות על אדם שבסך הכל אינם מכירים באופן אישי, גדול בתורה ככל שיהיה.

ההלוויה היתה מרשימה ביותר. קרוב למיליון איש הגיעו לחלוק כבוד אחרון לרב. או אולי בעצם… ניסו לחטוף ברכה אחרונה שאולי תהיה להם מהקרבה לגופת האיש החשוב?

בולט ביותר היה העדרן של נשים מבין מאות אלפי המתאבלים שצבאו על הרחובות. אלפי גברים בוכים וצועקים, אבודים ללא אביהם הרוחני נשקפו אלינו מבעד למסכי הטלוויזיות ומעל גלי האתר. כל מי שרק הצליח להשתחל לשידור דיבר בשבחו של הנפטר. רק דברים טובים, כמובן. ואני שואלת, למה? לצד גדולתו התורנית שאני משערת שאכן הייתה, הרי שהרב יוסף היה דמות צבעונית ביותר שידעה לומר תמיד את דעתה ובאופן לגמרי בלתי מעודן ושאיננו פוליטיקלי קורקט.

אני מנסה לחשוב איך רואה אותנו העולם ביום כזה, מדינה שמצד אחד מנסה להיחשב למערבית ומתקדמת אבל מצד שני עורכת יום שידורים מיוחד שבו שעות על גבי שעות נשקפים מהמסכים מאות אלפי גברים מקוננים ולבושים שחור ושדרנים מכל העדות והזרמים מדברים אך ורק בשבחו של הנפטר ומהללים את מורשתו. מורשת, יש לזכור, שבהחלט לא נמצאת בקונצנזוס הלאומי שלנו אלא מקובלת אך ורק על זרם קטן מהאוכלוסיה.

בכל זאת יש לזכור שהרב יוסף דגל ועודד תפיסת עולם של השתמטות מתרומה לקהילה, משירות בצבא, מעבודה ומתשלום מסים.

עוד אזכיר שהרב יוסף באופן לגמרי נטול דרך ארץ נהג לקלל ולאחל עונשים שונים לכל מי שהוא לא הסכים איתו. לא אשכח את ההבטחה שלו לערוך מסיבה ביום מותה של שולמית אלוני, את ההתבטאויות שלו כלפי יוסי שריד, את דעתו לגבי הנרצחים בשואה ורק לא כל כך מזמן את האמירות המזעזעות שלו על החיילים שנהרגו במלחמת לבנון השניה.

איך אפשר ללהג ולדסקס על הרב במשך יום שידורים שלם ולא להזכיר אף אחת מהתבטאויות אלו שלו?

ולא, אני לא באה כאן לדבר סרה במתים, אני בסך הכל מעלה על הכתב כמה הגיגים שעלו לי אחרי שעות אינסופיות של צפייה במסע הלוויה מזדחל ובשדרנים משעממים. ובינינו, אם המצב היה הפוך הרי בטוח שלא הייתה לו לרב יוסף שום בעיה להגיד בקול רם כל מה שהוא חושב עלי ועל שכמותי….

תגובות

comments