אהבת חינם
אתמול חל ט' באב, הוא על פי המסורת היהודית היום בו נחרב בית המקדש. אומרים שבית המקדש נחרב עקב שנאת חינם, וייבנה רק כשתהיה אהבת חינם.
מה זו אהבת חינם ואיך ניתן ליישם אותה בחיי היום יום? איך נחנך את ילדינו לנהוג כך? והאם בכלל מתאים הדבר למציאות של ימינו?
אני חושבת שכדי להעניק אהבת חינם אדם צריך ראשית לאהוב את עצמו ולהיות שלם עם עצמו. רק כשמישהו אוהב ומקבל את עצמו הוא יכול גם להפיץ החוצה שלווה ואהבה.
מאידך, כשאדם נתון כל העת בנסיון להוכיח משהו, לעצמו ו/או לסובבים אותו, כשהוא מרגיש כל הזמן שהוא לא מספיק טוב, לא מספיק רזה, לא מספיק חכם וכד', כשלא טוב לו מבפנים והוא מוטרד בזה כל העת, אין לו אפשרות אחרת מלבד להפיץ סביבו לחץ ומרירות.
ובעולם שבו אנו חיים היום כשכמות הפרסומות הגלויות והסמויות שאנו נחשפים אליהן מדי יום כל כך גבוהה, כשהמודלים שלנו שמביטים עלינו מכל עבר- מהטלויזיה, משלטי החוצות, מהעיתונות וכד'- כל כך קשים להשגה מבחינתנו, כשהחיים שלנו הם מרוץ ארוך ומתסכל להצליח בקריירה, לפרנס את המשפחה, לגדל את הילדים שלא יחסר להם…
איך אפשר בעולם הזה להיות שלמים עם עצמנו?
ואיך אפשר לגדל ילדים כך שיהיו שלמים עם עצמם?
שהרי כבר מילדותם מחנכים את הילדים להילחם, להתחרות ולשאוף ליותר בכל תחום. בבית הספר מסמנים אותם לפי תלמידים טובים יותר או פחות, במעמד החברתי ישנם המקובלים ואלו שנמצאים בשוליים…
אני מניחה שכאם, הדבר החשוב ביותר שאני יכולה לעשות הוא לדאוג שהילדים שלי ידעו שאני תמיד אוהב אותם, שבשבילי הם הכי בעולם ולא נתונים לשום השוואות, גם לא לעומת האחים שלהם, ושתמיד אקבל אותם כמו שהם ויהי מה.