ליל הסדר
ליל הסדר נועד כדי שנספר לילדים את סיפור יציאת מצרים. "והגדת לבנך". כדי שלא נשכח את כל מה שעברנו בדרך להיות העם שאנו היום.
זהו אחד הטקסים שנשתמרו ושגם רוב החילוניים שביום-יום מצהירים שאינם מאמינים בכלל ובשום דבר משתתפים, בין אם מארחים ובין אם מתארחים, בליל סדר כלשהו. לדעתי זה מקסים.
אנחנו חגגנו השנה בבית החדש שלנו, רק המשפחה הגרעינית המצומצמת שלנו וסבא שמעון היקר והאהוב.
הילדים מאד התרגשו לקראת הערב הזה. הם הלכו לישון צהריים בלי ויכוחים, וכשהתעוררו התלבשו בעצמם בבגדים הכי חגיגיים שלהם, עזרו לפרוס מפה ולערוך את השולחן וגם התאמנו על כל רפרטואר שירי הפסח שלהם…
היה ערב מקסים.
כשהחלטנו לערוך את ליל הסדר בבית, בלי המון אורחים ובלי ילדים נוספים, בהתחלה התבאסתי קצת וכך גם הילדים. בליל הסדר צריך הרבה משתתפים, חשבנו. אבל בדיעבד, היה ערב אינטימי, חגיגי, מרגש – מושלם.
כל אחד קרא חלק מההגדה, כשהילדים שאלו שאלות ענינו והסברנו להם בסבלנות ואפשרנו להם לשתף אותנו ברעיונות ובדוגמאות שלהם, כשהגיע הזמן לשיר את הקושיות סיון החמודה שהיא הכי קטנה נעמדה על הכסא ושרה, לבד, את כל השיר בלי להתבייש כי לא היה ממי להתבייש, כשהיה צריך לחפש את האפיקומן הילדים חיפשו כולם ביחד ואז עשו יד אחת כדי שנבטיח להם מתנה יפה, וכשהיה צריך לפתוח את הדלת לאליהו הנביא כולם רצו בהתלהבות לפתוח אותה ולחכות לו…