מיני ישראל בחוויה כפולה
לכבוד היום הראשון בחופש פסח, שמונה בסה"כ 19(!) יום (למי שטרם עשה את החישוב), בחרנו לבלות עם הילדים בפארק מיני ישראל.
מציעים שם עכשיו 2 אטרקציות במקום אחד: גם בילוי בפארק עם כל הדגמים המגניבים של בניינים בארץ, וגם הצגת ילדים חדשה "האוצר הנעלם" בהשתתפותם של דנה דבורין, עודד פז, דון לני גבאי, גילי (בא לבקר) ורנר, מתי אטלס וחבורת "סופר בייק" ובכיכובה של ציפי שביט.
לא אגיד שתמיד אהבתי כל מופע ומופע של ציפי שביט או בהשתתפותה, אבל בכל זאת כמו רבים מהדור שלי אפשר להגיד ש"גדלתי עליה". לכן כשאסף ראה את התמונה שלה בפרסום של מיני ישראל ושאל אותי "אמא, מי זאת הסבתא הזאת" הרגשתי ממש דקירה בליבי…
ואיזה יום בחרנו לנו להגיע למיני ישראל: דווקא באחד מאותם שרבים אביביים שתוקפים ככה כאילו כדי להגיד לנו "חכו חכו אתם עוד תתגעגעו לחורף…".
אבל למרות החום הכבד, היה לנו בילוי נהדר.
האמפיתיאטרון הוא מקורה ומוצל, וגם הרבה אזורים בפארק עצמו, ובכלל באזור הזה שליד ירושלים הלחות לא כל כך נוראה כמו בתל אביב למשל.
לגבי ההצגה "האוצר הנעלם".
הגענו עם שלושה ילדים: בת 3 ובני 7 ו-9. שלושתם נהנו מאד ויצאו עם חיוך גדול בסוף המופע.
ואכן, מדובר מופע שכוכביו הם גיבורים שהם מכירים מהטלויזיה והפסטיגלים למיניהם, מלווה בשירי ילדים מוכרים בעיבודים חדשים וקליטים, משולב במונחים משפת היום יום של ילדי המאה ה 21 כמו אייפון/אייפד/גוגל וכד', צבעוני ומצחיק לפרקים ועם עלילה מרתקת למדי.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? נכון.
מבחינת הרמה המילולית והעברית הירודה הרגשתי ממש כאילו מזלזלים בילדים שלי.
הרגשתי שכמו עשו רשימה של מונחים ואביזרים שירים קליטים וכוכבים מוכרים שיגרמו לילדים לרצות להגיע, ופשוט 'הקיאו' אותם תוך ניצול ארנקם של הורים שמנסים למצוא אטרקציה לבלות בה עוד יום של חופש עם הילדים, הכל כדי לגזור קופון בלי להתאמץ יתר על המידה בתוכן איכותי או במוסר השכל.
ומזה התאכזבתי מאד.
מעבר לזה פשוט מצער אותי לחשוב שהפארק המדהים הזה, שהוא לדעתי מקום מקסים שיכול להיות בילוי מיוחד וכייפי גם לילדים בכל גיל כמעט, לא מצליח לעמוד בתחרות האטרקציות שיש היום עד כדי כך שהוא צריך למשוך את הקהל באמצעות כוכבי ילדים ומופעים במקום באמצעות הדגמים המקסימים שיש בו.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments