תערוכת אתיופיה
היום נסענו עם הילדים למוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הגענו לשם כדי לבקר בתערוכת אתיופיה החדשה.
מוזיאון ארץ ישראל הוא מוזיאון רב-תחומי העוסק בתולדות הארץ ותרבותה, ולפי דעתי הוא לא מיועד או מותאם במיוחד לילדים, בטח לא לילדים קטנים. אבל אני מאד רציתי לבקר בתערוכה הזו, וכשסיפרתי עליה לבנים אז מתן, שאחד החברים הטובים ביותר שלו הוא בן העדה האתיופית, התלהב מאד והחלטנו לנסוע.
בכניסה למוזיאון מקבלים בדרך כלל מפה כדי שאפשר יהיה להתמצא בתערוכות השונות המוצגות. להפתעתי, המפה במוזיאון ארץ ישראל כרוכה בתשלום של שקל נוסף על מחיר הכניסה למוזיאון. אולי זה מצחיק שאני מספרת על זה, אבל בכל זאת כשמגיעים חמישה אנשים ומשלמים חמישה כרטיסים שמחירם איננו זול מראש, זה לא נעים להיתקל פתאום בעלות הנוספת הזו גם אם היא סמלית בלבד.
בכל מקרה, זו לא הסיבה שסיפרתי על המפה.
עבור הילדים, להיכנס למוזיאון מצויידים במפת התמצאות זו חוויה בפני עצמה. הם מרגישים כמו בלשים, מה שמעצים את ההנאה שלהם מהביקור וכמובן מספק להם תעסוקה נוספת במהלכו.
מוזיאון ארץ ישראל הנו מקום גדול, ביתני התערוכות השונות פזורים בין דשאים וצמחים וגם מתקנים משוחזרים כמו גת יין, טחנת קמח ועוד, ואנחנו החלטנו להתחיל את הביקור שלנו בצפייה בכמה מהתערוכות הקבועות.
ביקרנו ב"מוזיאון אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות", ראינו תיבות דואר מכל מיני סוגים וגדלים, מכתבים עתיקים עם כל מיני בולים מיוחדים, בולים ממש מתקופת קום המדינה ואפילו לפני, ועוד. הילדים התלהבו לצפות בבולים השונים ולבחון אותם בזכוכית מגדלת.
ביקרנו ב"ביתן קדמן למטבעות", תצוגה המגוללת את סיפור אמצעי התשלום מראשיתם ועד לימינו, תוך שימת דגש על תולדות ארץ-ישראל בראי המטבע. זו תצוגה מרתקת שילדים יכולים ללמוד ממנה המון, תלוי כמובן גם בכמות הסבלנות והרצון של ההורים…
ביקרנו ב"מרכז אדם ועמלו", שלצערי היה פתוח רק באופן חלקי. שם ראינו תערוכה המציגה את בעלי המלאכה השונים, והילדים אהבו אותה מאד כי ראינו שם כל מיני מקצועות שלא רואים כל יום כמו נפח, אופה, צייד, חייט ועוד, וממש רואים את בית המלאכה וכלי העבודה של כל אחד מהם.
כמובן שיש עוד המון תצוגות במוזיאון ואני בטוחה שכולן מרתקות אבל לא רצינו להעמיס על הילדים אז לא ביקרנו בכולן.
לסיום הסיור ביקרנו בתערוכה שלשמה הגענו, תערוכת אתיופיה – מסע אל ארץ הפלאות.
התערוכה, אין מה להגיד, מקסימה.
חשוב לציין שלא מראים שם את הדרך עצמה שעשו בני העדה האתיופית מאתיופיה עד לארץ ישראל, אלא דווקא את הווי החיים שלהם כפי שחיו באתיופיה.
אתיופיה רואה את עצמה כהמשכה של קיסרות אקסום הקדומה, היא שבא, שהתקיימה במאה ה-10 לפנה"ס. לפי המיתוס, הגיעה מלכת שבא לירושלים על מנת להיפגש עם שלמה המלך ובחזרתה נשאה את בנו מנליק ברחמה מה שיצר את הקשר העמוק בין שתי הארצות. התערוכה מציגה את תולדות אתיופיה מאז ימי קיסרות אקסום ועד העת החדשה, ומגוללת את הסיפור ההיסטורי על ההיבטים השונים שלו: גיאוגרפיים, דתיים, לשוניים וחברתיים, וכמובן שניתן דגש לסיפורה של קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה, תוך התייחסות אל הקשרים שלהם עם ירושלים ועד לעלייתם ארצה.
התערוכה כוללת מבחר עבודות אומנות, חפצי פולחן ולבוש, תכשיטים, כתבי יד מאוירים, מוסיקה, כלי נגינה, קרטוגרפיה, צילומים, אתנוגרפיה, סרטים תיעודיים ועוד.
לסיכום, היה מקסים ומרתק. הביתן גם מעוצב בצורה יפה ומיוחדת. הילדים שלי, בגילאים 3 ועד 9, מצאו כל אחד מהם משהו שעניין אותו.
עוד טיפ קטן כשהולכים למוזיאון עם ילדים: כשנכנסים למוזיאון אני נותנת לכל ילד פנקס ועפרון, ובמהלך הביקור כל ילד מתעכב ליד המוצגים שמעניינים אותו, כותב את ההערות שלו או מצייר את המוצג.
כך, גם כשמגיעים אח"כ הביתה הילדים יכולים להיזכר ולספר מה הם ראו, וגם תוך כדי הביקור בתערוכה יש להם עוד קצת תעסוקה…
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Thanks for sharing, this is a fantastic blog. Really thank you! Awesome.