רגשות אשמה
נסעתי אתמול באוטו שלי עם שלושת הילדים מאחורה. הם פטפטו והתווכחו רעשניים כמו כל הילדים. השמעתי להם לבקשתם דיסק שהם אוהבים וכעבור כמה דקות שמתי לב ש… המושב האחורי שקט מאד. כל הילדים האזינו למוסיקה בדממה ונהנו ממנה.
וחשבתי לעצמי איזה כיף השקט הזה. לא שומעים אותם בכלל!
ואז… במקום ליהנות מהשקט הזמני הזה, חשבתי לעצמי איזה אמא רעה אני. במקום ליהנות מהילדים שלי אני נהנית דווקא כשאני לא מרגישה אותם?!
הרי רציתי ילדים, הריתי כל אחד מהם מתוך כוונה ותכנון. ועכשיו… הכיף שלי זה דווקא כשיש לי שקט מהם?
האם זה נורמאלי?
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
This is a really good read for me, thank you!