הבחירות הקטנות והגדולות של החיים

בעוד שבועיים שוב יערכו בארץ בחירות, והפעם יש להן משמעות מיוחדת עבורי שכן השנה יצביע בני הבכור בפעם הראשונה בחייו. וזה גרם לי להרהר על הדרך בה גידלתי וחינכתי אותו.
האם בני יצביע כמוני? האם יצביע אחרת? האם יהיה פעיל וינסה להשפיע על חבריו? האם הוא מבין את המשמעות של הפתק בקלפי? הפעם הראשונה בה אדם הולך להצביע לכנסת היא מרגשת. מעניקה תחושה של שותפות לגורלה של המדינה ולגורלם של מיליוני גברים, נשים וילדים החיים בה. בפרץ נוסטלגיה אני נזכרת בכל הפעמים בהם ניתנה לילדיי זכות הבחירה: כשבחרו בגדים לגן, כשבחרו מה לראות בטלויזיה, איזה קינוח להזמין במסעדה. לכאורה בחירות פשוטות וממש לא הרות גורל, אבל ביחד עם זאת כל בחירה כזו היא הכנה ותרגול של מיומנות הבחירה שלהם בהמשך.
למען האמת, כבר מגיל צעיר ילדים מתלבטים ארוכות לגבי מה הם רוצים, מתי הם רוצים וכמה הם רוצים, ותפקידנו כהורים לתת להם את הכלים לבחור בדרך הכי נכונה וטובה עבורם.

מה אני עשיתי כדי לעזור לילדים שלי לבחור נכון? יש לי כמה עקרונות:
הראשון: תמיד להשתדל לאפשר כמה אפשרויות בחירה, אבל לא יותר מדי כדי לא לבלבל. למשל, לבחור בין שני חוגים, כדורסל או שחמט. לבחור בין שתי מנות לארוחת ערב, חביתה או טוסט.

השני: לא להחליט עבורם. ילדים מרגישים שיש להם עול כבד על הכתפיים כשהם צריכים לבחור, לכן חשוב לשים לב שאנחנו לא מתערבים בבחירה שלהם ומחליטים עבורם. לכן אם הילד שואל "מה כדאי לי – כדורסל או שחמט?" כדאי לענות "הבחירה בידיים שלך". ואפשר גם להוסיף "אני סומכת עליך שתחליט מה שטוב לך".

השלישי: להציע עזרה בקבלת ההחלטה על ידי שימוש בטבלת בעד ונגד. לוקחים דף, מחלקים אותו לשניים ושואלים את הילד מה לרשום תחת "טיעונים בעד" ומה לרשום תחת "טיעונים נגד". וגם פה, בדומה לסעיף הקודם, חשוב לא לתת רעיונות או לכוון להחליט כך או אחרת, ותמיד להזכיר שהבחירה בידיים שלו.

הרביעי: לאפשר לילד לטעות. טעות היא דבר אנושי וטבעי ואפשר ללמוד ממנה הרבה. מה קורה אם הילד מתחרט על הבחירה שלו? במידה והחרטה הגיעה יחסית בשלב מוקדם, ניתן להציע עזרה ולחזור לבחירה הקודמת. למשל אם הילד נרשם לחוג כדורסל והתחרט כשעדיין ניתן לבטל את הרישום, לומר לו שאין בעיה, נבטל. אך אם החרטה הגיע בשלב מאוחר ולא ניתן לבטלה צריך להביע אמפתיה אך לומר שעכשיו אי אפשר לחזור לאחור ושנקווה שבפעם הבאה הוא יבחר בצורה שתתאים לו יותר.

במהלך הלמידה והתרגול של מיומנות הבחירה, הורים רבים חווים חוסר סבלנות ורצון עז לזרז את הילד. למרבה הצער התנהגות כזו עשויה לגרום לו לקבל החלטה מתוך לחץ או מחשש לאכזב את אבא או אמא. לכן אני מציעה (וגם משתדלת בעצמי) להתאזר בסבלנות תוך שאנחנו מזכירים לעצמנו שהכנת הילדים לבחירות הקטנות והגדולות של החיים היא אחד התפקידים החשובים שלנו כהורים שמעוניינים לגדל ילדים נבונים ועצמאיים.

תגובות

comments