מסיבת חנוכה בגן
היום היינו במסיבת חנוכה בגן של סיון.
איזה תענוג לראות ילדים שרצים בשמחה לגן שלהם. שאוהבים את הגננות שלהם. שהגננות שלהם מחייכות אליהם ומחבקות אותם בשמחה ובאהבה.
זה בכלל לא מובן מאליו.
ותאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת, כי כבר חווינו, לצערי, גם גנים וגננות מסוג אחר.
היום אני מסתכלת על דברים בצורה שונה מאיך שהייתי פעם.
פחות אכפת לי מהרמה האומנותית, הכוריאוגרפיה, רפרטואר השירים, התפאורה או התלבושות של מסיבת החנוכה.
מה שחשוב לי זה הילדים. וכמובן, במיוחד הילדה שלי.
לראות אותה בימים שלפני המסיבה, רגועה, מפזמת שירי חנוכה אם בא לה, ושירים אחרים אם בא לה, מציגה את התנועות של הריקודים מדי פעם ועושה דברים אחרים מדי פעם.
ישנה בשלווה בלילה ולא מתעוררת מסיוט שבו חלמה שהיא שכחה את השורה שלה…
לראות אותה נכנסת בשמחה לגן ביום של המסיבה, משחררת את היד של אמא/אבא והולכת לשחק עם חברים ולא נצמדת להורים בחשש ובלחץ מההופעה.
לראות אותה נהנית מהמסיבה, רוקדת, שרה, מסתובבת, צוחקת.
זה מה שחשוב לי היום ולא שום דבר אחר.
ולשמחתי, זה בדיוק מה שהיה היום בגן של סיון.
והיה לי כיף.