גשם גשם משמים
התעוררנו ליום גשום וחורפי (לפחות במונחים של ארצנו הקייצית בדרך כלל).
סיון החמודה התלהבה כל כך, כבר שבוע שלם היא מחכה לגשם כדי לנעול את המגפיים החדשים שלה.
על הבוקר היא הספיקה להשמיע לנו את כל רפרטואר שירי החורף והסתיו שלמדה בגן, החל ב'נחליאלי קטן' דרך 'ברלה ברלה צא החוצה' ועד ל'גשם גשם משמים'…
היא לא הפסיקה לחייך כשהרשתי לה סוף סוף לפתוח את המטריה בצורת כלב שקניתי לה.
איזה אושר!!
אבל… איך שיצאנו החוצה כדי ללכת לגן היא נבהלה מהמדרכה הרטובה והתעקשה שאקח אותה בידיים…
מסתבר שהלחצתי אותה יותר מדי לגבי סכנת ההחלקה. אין מה לעשות, מאז שאני עצמי החלקתי ושברתי את המרפק אני די היסטרית בנושא הזה. או אולי בעצם אני פשוט אמא היסטרית בלי קשר…?
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments