להיות לראש ולא לזנב
לקראת ראש השנה לומדים בבית הספר היסודי על מנהגי החג הברכות והסימנים שלו, והילדים כמובן חוזרים ומספרים לי כל יום בהתרגשות מה הם למדו.
כך יצא לי היום להרהר באחת הברכות שאנו מברכים על שולחן החג: "שנהיה לראש ולא לזנב".
וחשבתי לעצמי כמה הולם המשפט הזה את המקום שאנו, כחברה, נמצאים בו.
היום כל אחד רוצה להיות כוכב. כל אחד רוצה להיות ראש. לא ממש משנה של מה…
כבר אין כמעט תחום שרואים בו התמודדות משותפת של חברים בקבוצה אלא רק של בודדים.
רואים את זה כשאין כמעט להקות אלא בעיקר זמרים-כוכבים-נולדים, התיאטראות קורסים בשעה שמופעי הסטנד-אפ פורחים ואפילו בתחום התעסוקה אנשים כבר לא ממהרים להתחייב למשרות קבועות אלא פותחים עסקים קטנים ומקווים להצליח במהירות שיא.
כל זה ועוד לא דיברתי על מצב הנבחרת שלנו בכדורגל…
ואני שואלת, האם באמת אנחנו צריכים לאמץ לעצמנו את "להיות לראש ולא לזנב" או שמא דווקא את "היה זנב לאריות ולא ראש לשועלים"…..
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments