
בחזרה לארץ לעולם לא
אתמול היינו עם הילדים (9, 7 ו-2) בגן הבוטאני בירושלים במסלול הפעילות "בחזרה לארץ לעולם לא". בילינו שם כמה שעות ויצאנו עם טעם של עוד!
כולנו סיכמנו, מקטנה עד גדול, שזו אחת הפעילויות שהכי אהבנו בחופש הזה.
בכניסה לגן קיבל את פנינו פיראט חביב שהסביר לילדים בלי שום בושה שכאן בגן הם האחראים. ושבגן יש חוק אחד חשוב: לא מדברים "מבוגרית"…. הוא נתן לכל ילד מפת אוצר עם כתב חידה מוצפן שהיה עליהם לפתור במשך הפעילות.
משם נכנסנו ונסחפנו להרפתקה קסומה ומופלאה.
בתחילה הגענו למחנה אינדיאני והילדים למדו להשתמש בחץ וקשת. אח"כ הלכנו לבית ספר לפיראטים שם הם למדו להיות פיראטים (סבתא שהתקשרה לא הבינה את הקטנה שלי בת השנתיים שבמקום שלום בירכה אותה ב- "אהוי סבתא"). בהמשך הגענו גם לבית הספר לפיות בהנהלת טינקרבל בכבודה ובעצמה. המשכנו למחנה הילדים האבודים שם עברו כל גבול ולא הרשו למבוגרים להיכנס. (מעט המבוגרים שהיו חייבים להיכנס כדי להשגיח על הפצפונים שלהם הוכרזו רשמית כילדים בחזרה).
לסיום הגענו לרחבת הדשא שממולה עמדה ספינתו של קפטן הוק וכל הגיבורים שפגשנו במשך כל המסלול הגיעו והעבירו לילדים מופע נחמד שבסיומו כמובן נלחמו קפטן הוק ופיטר פן. מי ניצח? אני לא מגלה…
כהורה אני יכולה להגיד שהיה מקסים! ילדים בכל הגילים הצליחו להשתתף ולמצוא את מקומם בפעילות, בתי הספר לפיראטים/לפיות קיבלו ילדים בלי הבדל גיל צבע או מגדר, בנים היו פיות ובנות היו שודדות בכיף גדול ועם חיוכים ענקיים.
האוירה בגן שלווה ונעימה, הצמחים המקסימים מהווים תפאורה מספיקה בהחלט ונחמד שעוד אפשר למצוא פעילויות בלי אפקטים מוגזמים, מוזיקה מחרישת אזניים וגיבורי על.
בונוס נוסף שווה ביותר: מזג האויר של ירושלים… לא תאמינו אבל לקראת סיום ממש היה לנו קריר.