יום שני בפראג: ישן וחדש

פורסם ב אוקטובר 31, 2017
על ידי admin
עם 0 תגובות

יום שני בפראג הסתיים. היה יום נהדר! וארוך… השעה כעת 1 בלילה ורק לא מזמן חזרנו מסיבוב על גשר קארל, המפורסם בגשרי פראג.

התחלנו את היום בכיכר העיר העתיקה של פראג (Staromestske Namesti), מרכזו של כל ביקור בעיר ואחת הכיכרות המפורסמות והמתויירות באירופה כולה. ובצדק.

הכיכר הוקמה במאה ה-12, אז שימשה כשוק של העיר פראג, ומאז ועד היום הפכה למקום הומה אדם. במהלך השנים חוותה הכיכר הוצאות להורג, אירחה פסטיבלים ומסביבה נבנו בניינים רבים בסגנונות שונים.

כשצעדתי בפעם הראשונה לכיכר העיר העתיקה הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן: מכל צדדי ניצבו מבנים עתיקים מעוטרים בפסלים, כנסיות יפהפיות, רוכלים שמציעים את מרכולתם, ואפילו הרצפות עשויות לבנים קטנות שמשוות למקום אוירה עתיקה.

במרכז הכיכר נמצא פסלו של יאן הוס (Jan Hus), שהיה המנהיג הדתי הראשון שיצא בגלוי נגד הכנסייה הקתולית ושילם על כך בחייו כאשר הועמד לדין והואשם בכפירה בשנת 1415. גזר דינו של הוס היה נידוי, איבוד תואר הכמורה והעלאה למוקד. היום, אגב, מציינים בצ'כיה יום חג לאומי בתאריך שריפתו.

אבל האטרקציה המרכזית בכיכר היא ללא ספק מגדל השעון.
מדובר במגדל עתיק שנבנה בשנת 1410 (!) ובעבר שימש כבניין העיריה, ואשר בחזיתו שעון אסטרולוגי מיוחד שבכל שעה עגולה (עד 21:00) נפתחות דלתותיו ודמויותיהן של 12 השליחים של ישו יוצאות בריקוד מדלת עץ קטנה לשמחת הצופים.
האגדה מספרת, שלאחר התקנת השעון עיוורו את השען שיצר אותו על מנת שלא יוכל לשחזר את הפלא בשום מקום אחר, ושהשען העיוור נקם על המעשה בכך שזרק את עצמו על השעון ופגע במנגנון הפעולה שלו, דבר שגרם לשעון לחדול מפעולתו למשך שנים רבות – עד שמצאו שען שהצליח לתקן אותו.

ואכן, השעון של פראג הוא פלא טכנולוגי. למעשה, לקח לי זמן רב להבין איך קוראים בו את השעה, שהיא לא כל מה שמוצג בו: השעון מציג הרבה יותר מאת השעה! למעשה, הוא מציג כמעט את כל הידע האסטרונומי שהיה ידוע למדענים בתקופה בה הוקם, ומייצג את העובדה שבאותם ימים פראג הייתה המוקד המדעי והאסטרולוגי החשוב של אירופה ואולי של העולם כולו.
מעניין לראות שבשעון של פראג כדור הארץ מוצג במרכז וסביבו השמש הירח והכוכבים, בהתאם לתפיסה של אותה תקופה. ולמרות זאת השעון מציג את זמן גרמניה העתיק (ספרות רומיות ומחוג השמש), זמן הצ'כי העתיק (ספרות גותיות), זמן בבלי המחלק את שעות היום מהזריחה לשקיעה, וזמן הכוכבים (גם הוא בספרות רומיות). בנוסף, הוא מכיל את סמליהם של שניים עשר המזלות, כדי לאפשר חישובים אסטרולוגיים שונים.
מדהים!

ובמעבר חד מהעת העתיקה לימינו אנו…
בקרבת כיכר העיר העתיקה נמצא מוזיאון לגו שמכיל את האוסף הגדול ביותר של לגו בעולם!
אמנם מבחוץ המקום נראה קטן מאד, אבל כשנכנסים ומתחילים לעבור בין החדרים – הדבר האמיתי מתגלה.

במוזיאון הלגו של פראג יש אוסף ענק של מכוניות לגו: כל הסוגים של מכוניות, קטנות וגדולות, פשוטות ויוקרתיות, משאיות, אוטובוסים, מוניות, אופנועים ומכוניות, וגם מכוניות מיוחדות כמו הבטמוביל של בטמן, כל המכוניות מהסרט Cars, ועוד.

בנוסף יש במקום חדר שמוקדש ללגו ארכיטקטורה, הכולל גשרים ואתרים מפורסמים בעולם וביניהם הטאג' מהאל, גשר ברוקלין באורך 2.5 מטר, ועוד.

חדר אחר כולל סצינות מסרטים ומציג, בין השאר, אינדיאנים ובוקרים, פיראטים, מבט על הסרט צעצוע של סיפור ואפילו סצינה מהארי פוטר שבה ממש רואים את הרכבת להוגוורת', ואפילו את המכונית המעופפת.

עוד יש במוזיאון הלגו חדר ענק המוקדש בלעדית למלחמת הכוכבים!

וכמובן – אזור למשחק חופשי וגם חנות (לא זולה, כצפוי).

בכיכר העיר העתיקה נמצאת גם גלריית האמנות של פראג, שמציגה כרגע תערוכות של שלושה אמנים: דאלי, וורנהול ו-מוחה.

ומאחר שאמא שלי לא יכולה לחלוף על פני תערוכה של דאלי בלי להיכנס, נכנסנו לצפות באוסף הייחודי שמוצג במקום.

אני לא מבינה גדולה באמנות אבל היה מרתק לקרוא את ההסברים על כל יצירה ולהיחשף לקצת תרבות (על אף שעלי להודות שלא הבנתי חלק גדול מהציורים של דאלי, ובטח לא הייתי מציגה גסות כזו אצלי בבית).

כשסיימנו את כל זה כבר היינו רעבים, ונכנסנו לאכול צהריים במסעדה צמחונית נהדרת – Maitrea שלא רק האוכל בה נהדר אלא גם המקום עצמו, העיצוב, הצוות והאוירה!

ואחרי הארוחה צריך קינוח, לכן נכנסנו למוזיאון השוקולד: מעולם לא ראיתי מוזיאון שוקולד כל כך מושקע!

הסברים על אופן צמיחת הקקאו כולל דגם של עץ קקאו בגודל מלא, סרט שמציג לא רק את המוזיאון אלא ממש את כל תהליך יצירת השוקולד מרגע קטיפת הקקאו מהעץ עד להגעתו בצורת שוקולד אלינו לפה, טעימות חופשי(!) וגם אמן שוקולד שהראה לנו איך מכינים פרלינים ונתן לנו לטעם.

מי שרצה יכול היה גם להצטרף לסדנה ולהכין פרלינים בעצמו, אנחנו ויתרנו והעדפנו לשבת לשתות שוקו חם בבית הקפה בקומה התחתונה.

בזמן שאמא וגיא שתו את השוקו שלהם אני נכנסתי לאטרקציה הצמודה – מוזיאון העינויים.

קיימות הרבה דרכים להציג את ההסטוריה של המין האנושי, וזוהי אחת המחרידות שבהן. ואולי מה שהכי מחריד זה ששום דבר מכל מה שמוצג במוזיאון העינויים איננו פרי הדמיון, כל כלי וכלי שמוצג שם היה בשימוש בזמן מהזמנים.

חייבים להגיע ולחוות את המקום כדי להבין, ועלי לציין שנכנסתי לבדי והייתי לגמרי לבד כל זמן שהסתובבתי שם, במקום האפל והמצמרר הזה, ובשלב מסויים זה אכן היה קצת קריפי…

בהמשך השיטוטים שלנו בסמטאות העיר העתיקה הגענו, ממש במקרה, לחנות הצעצועים המליס – ועל אף שכאמא לשלושה שמתעסקת עם ילדים וצעצועים ביום יום יצא לי להיכנס ללא מעט חנויות צעצועים – זו החנות המדליקה והמושקעת ביותר שהייתי בה.

כשנכנסים להמליס זה כאילו נכנסים לפארק שעשועים! סחרחרה ענקית של סוסים, מגלשה במקום מדרגות מהקומה העליונה עד למטה, מסלול ענק למכוניות על שלט שניתן לשחק בהן ולהתחרות, מבוך, ואפילו גן קסום של פרפרים (אמיתיים)! בנוסף, כמובן, יש במקום מאות צעצועים ומשחקים – ממש גן עדן לילדים!! (והמחירים, בהתאם, בשמיים).