יום המשפחה 2012
הנה שיר מקסים על משפחה, שאני באמת מאד אוהבת.
אבל הבוקר כשהאזנתי למילים בפעם המי יודע כמה, חשבתי לעצמי שהן ממחישות היטב את המעבר מיום האם ליום המשפחה ואת מצב ההורות בימינו בכלל.
פעם היינו מתכוננים ליום האם, מכינים הפתעות לאמא, עוזרים ומברכים את אמא על שהביאה אותנו לעולם ועל פועלה הרב בבית ובגידול הילדים ובכלל.
פעם היה הבדל בין הורים לילדים – ההורים היו הבוגרים, הסמכותיים, המחנכים. והילדים היו, ילדים.
היום יש ערבוביה בהכל.
ההבדל בין הורים לילדים מצטמצם. בבתים רבים מי שקובעים את סדר היום ואת הלך הרוח הם הילדים ולא ההורים.
ויש לנו את יום המשפחה.
יום של כולם. יום שחוגגים אותו יחד. וכשהחגיגה היא של כולם, מי בתכלס אמור לארגן אותה? להזכיר לנוכחים את קיומה?
בטח לא הילדים.
להם מגיע הכל. הם אלו שצריכים לקבל.
כמו בשיר – זה התחיל בהורים, שהולידו בשבילי את המשפחה שלי…
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments