שביל הבריחה

כמה פעמים צפיתם בסדרת פנטזיה בטלוויזיה וחלמתם גם אתם להיות חלק מעולם קסום ומופלא? כמה פעמים חלמתם לפתור תעלומת פשע ממש כמו ב"חוק וסדר"? לא יודעת מה איתכם, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שלא פעם גונבה משאלה כזו ללבי…

חודש חלף מאז יום ההולדת שלי וטרם מצאתי את הזמן לספר על החוויה שארגנתי לחבריי כדי לחגוג איתי השנה. הדבר כמעט נשכח בסדר היום העמוס שלי, בין גידול שלושה ילדים, ניהול עסק וכתיבת הבלוג, אבל השבוע כשחברה התקשרה אלי כדי להתייעץ לגבי מקום בילוי שאליו כדאי לקחת את בעלה ושני ילדיהם המתבגרים, הבנתי שחיכיתי יותר מידי.

אתחיל בכך שאספר שכמו בכל שנה לקראת יום הולדתי חיפשתי אטרקציה מיוחדת לכלול במסיבה שלי. אני אוהבת לחגוג, וכבר לפני שנים החלטתי שאין שום סיבה שהאירועים היחידים שנחגוג בביתנו יהיו אלו של הילדים…
אבל, השנה החלטתי לעשות משהו שעוד לא עשיתי אף פעם, ולהזמין את האורחים שלי לצאת ביחד איתי להרפתקה מסתורית וקסומה.

נפגשנו כולנו ב escape zone, מתחם שקט ואינטימי שמציע שתי אטרקציות: "הכימאי" וה- "wonderzone", כל אחת בסגנון שונה לחלוטין. התחלקנו לארבע קבוצות של חמישה אנשים, שהתחרו זו בזו בשני סבבים, ושביניהם חגגנו עם בלונים, פופקורן, כיבוד קל וכמובן – עוגת יום הולדת והרמת כוסית.

על אף שהטרנד של חדרי בריחה הולך ותופס תאוצה, גם לי וגם לכל האורחים שלי הייתה זו הפעם הראשונה בחדר בחדר כזה וכולנו הגענו מלאי ציפייה והתרגשות.

כאמור, התחלקנו לקבוצות ונכנסנו בשני סבבים. אני, לאחר מחשבה, נכנסתי בסבב הראשון. בכל זאת מדובר במסיבה שלי, נכון?

כשירדנו לחדר הבריחה היינו צריכים להשאיר את הפלפונים למעלה למשמורת אצל החבר'ה שנשארו בחוץ, מה שלמען האמת כבר מראש נתן את התחושה של בריחה מהחיים לחיים אלטרנטיביים, אבל רק כשנתנו לנו כיסוי עיניים והכניסו אותנו באפלה לחדר הסודי ונעלו את הדלת מאחורינו הבנו שהמשחק מתחיל.

הרעיון בחדר בריחה הנו שמהרגע שהדלת ננעלת יש למשתתפים 60 דקות לכל היותר למצוא את הדרך החוצה ולהיחלץ.
איך? באמצעות מציאת רמזים, פתרון חידות, הרכבת פאזלים, שימוש יצירתי בחפצים שונים, פתיחת מנעולים, פיצוח צפנים ועוד.

שום דבר לא הכין אותי לחוויה שנגלתה בפני כשהסרתי את כיסוי העיניים.
החדר אליו הגעתי נקרא wonder zone, וכשמו כן הוא, הכניס אותנו למקום בעל אווירת פנטזיה קסומה שכאילו לקוחה מספר אגדות. עלי לציין שברגעים הראשונים הרגשתי די אבודה, כנראה כיוון שאף אחד מאיתנו לא השתתף מעולם במשחק מסוג זה, אבל אחרי ההלם הראשוני התחלנו לעבוד ביחד, לסקור את החדר ואת מה שיש בו, לעבור על כל התמונות, המנעולים, הפאזלים ועוד ולפצח לפי הסדר את כל החידות והאתגרים שהוצבו בפנינו.

הדרך החוצה לא הייתה קלה!
חידה גדולה בפני עצמה היתה לגלות איזה מהאביזרים שנמצאים בחדר שייכים בכלל לחידה כלשהי ואיזה מהם סתם מונחים שם ליופי…
בכל פעם שהצלחנו לפתור חידה מסוימת ולפתוח מנעול כלשהו, הוא הוביל אותנו לעוד חידה ולעוד אחת כמו שרשרת של הפתעות שאי אפשר לדעת מה יהיה בסופה ובדיוק כשתהינו כמה חידות עוד יכולים להחביא לנו בחדר הקטנטן הזה, מצאנו את המפתח שהוביל אותנו החוצה מהחדר בדיוק ברגע האחרון לפני שתחלוף לה הדקה ה 60.

ללא ספק הייתה זו חוויה מיוחדת במינה. במשך שעה תמימה כאילו הפכתי לדמות מספר האגדות, לא חשבתי על דבר מלבד המשימה שניתנה לי, התנתקתי מהפלפון, מהילדים ומהעולם החיצוני.

אגב, אני חושבת שזאת גם יכולה להיות חוויה נהדרת שמתאימה להורים וילדים יחד (החל מגיל עשר בערך ותלוי בילד), הזדמנות נהדרת לנתק אותם מהמסכים בעל כורחם למשך שעה תמימה, ולגרום להם קצת לחשוב מחוץ לקופסה.

חבריי ואני נהנינו מאד – ואני ממליצה בחום!!!

תגובות

comments