איכסילוב
אמא שלי עברה היום ניתוח קטן בבטן ולכן היא מאושפזת מאתמול בבי"ח איכילוב בתל אביב, ולכן ביומיים האחרונים ביליתי הרבה מהרגיל בנהיגה וגם הרבה באיכילוב.
שני דברים שאני לא מחבבת באופן מיוחד ועושה רק כשאין ברירה…
למרות זאת חוויותיי דווקא לא לגמרי בלתי נעימות.
הגענו אתמול על הבוקר לאישפוז שנקבע כחודש מראש. צוות המחלקה התעקש שנגיע לא אחרי 8 בבוקר ואנחנו-צייתנו בהכנעה. כדי לקצר אכתוב רק שעד שאמי קבלה מיטה ועברה את כל סדרת השאלונים אצל הרופאים השונים השעה היתה כבר 4 אחר הצהריים. אבל, אני יכולה להגיד שהעיכוב הגדול הזה נבע מעומס במחלקה ולא כתוצאה מחוסר יחס של הצוות. כל מי שפגשנו היה נחמד, אדיב וסבלני ועל זה אני חייבת להגיד תודה!
כל המנגנון שמסביב זה מה שבעיקר הדהים אותי. וזה כנראה כיון שכבר הרבה זמן לא יצא לי להיות בשום מוסד תל אביבי גדול. איזו מכונה מתוכננת ומתואמת של גזילת כספים מהחולים והמשפחות יש שם! החל בחניה שכמובן אין בשום מקום עד שנאלצים להיכנס לחניון היקר, דרך האוכל שכמובן מוצע במגוון טעמים אך במחיר יחסית אחיד ועד למערכת האוטומטית שמציע ביה"ח לעדכון המשפחה על מצב החולה באמצעות SMS – כל מסרון עולה שקל אחד. מדהים.
ובלי לפרט את כל הסיפורים ששמעתי מהמאושפזות השונות, אגיד רק שביומיים האלה למדתי פעם נוספת את המובן מאליו – כמה הבריאות חשובה וכמה הדברים הקטנים שאנחנו נוטים לא לשים לב אליהם או אולי אף להתרגז עליהם ביום יום, כמה דווקא הם יכולים לסמן לנו את כל מה שיש לנו ושחשוב לנו בעצם.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments