שלושה תקליטורים – המלצה

אז כמו שאתם יודעים היתה לי חופשת פסח מעייפת במיוחד עם ילדה חולה בבית ששיגעה את כולם גם ביום וגם בלילה, אבל הנה החופשה חלפה וגם הדלקת ריאות הארורה, ועכשיו יש לי כמה דקות ואני רוצה להמליץ על שלושת התקליטורים שעזרו לי לצלוח את התקופה הזאת.

אספר לכם על שלושה תקליטורים, לאו דווקא חדשים, שונים בתכלית השינוי האחד מרעהו, אבל בכל זאת דווקא שלושת אלו תפסו אצלנו החודש את מרכז הבמה (או הסלון, ליתר דיוק)…

גינת השטוזים של דתיה

פנינה נדירה ואיכותית בים של תקליטורים רדודים ועילגים שיש היום בלי סוף.

גינת השטוזים של דתיה הוא תקליטור איכותי, חינוכי, עם מוזיקה נהדרת ושפה עשירה ומכובדת ברמה גבוהה שאיננה מתפשרת או מזלזלת באינטליגנציה של ילדים ולא משנה באיזה גיל הם.

זהו סרט שמח וצבעוני, עם מוזיקה ושירים וגם – שבא ומצליח ללמד את הילדים כמה דברים על עולם המוזיקה והתווים.

אצלנו בבית כולם צפו בזה בלי הפסקה החל בסיון בת הכמעט שנתיים, עובר בבני ה 6 ו-8, ועד להורים שגם הם כבר יכולים כמובן לזמזם את המנגנות בעל פה.

מילים ולחנים: דתיה בן דור, בהשתתפות: מיכל צפיר, רמי ברוך, רוית יעקב ועמי ויינברג.

ספר לי סיפור בהגשתו של רונן

מספר הסיפורים רונן גולדפרב פלד מקריא סיפורי ילדים מוכרים וישנים אבל בהפקה חדשה ומקסימה.

רונן מבאר מילים מורכבות, מנהל דיאלוג עם הבובות שמגישות ביחד איתו את הסיפורים (תולי התולעת – משי קלינשטיין, שופי-שוף הינשוף – גילה אלמגור, לף העטלף – דורית שלו) וגורם לילדים – הצופים להישאב לתוך עולמם הקסום של הסיפורים השונים.

התפאורה נהדרת, בסרט משולבים האיורים המקוריים מהספר וכן בתום כל סיפור מסכם רונן את הערך המוסף שלו למען הילדים. (בכל תקליטור מסופרים חמישה סיפורים).

אצלנו בבית הילדה בת כמעט שנתיים כבר מדקלמת את הסיפורים בעל פה, הילד בכיתה א' נהנה לעיין בספרים תוך כדי הצפייה וגם הילד הגדול נהנה להיות באזור ולהשלים מידי פעם את המשפטים המוכרים.

הנה טעימה קטנה שמצאתי עבורכם:

יובל המבולבל

עם הבחירה הזאת שלי אני יודעת שיש הרבה הורים שלא יסכימו, אבל… זה מה שאני באמת חושבת.

התקליטור השלישי שמככב אצלנו בבית זה בעצם כל האוסף של יובל המבולבל.

אמנם בעקבות שורה באחד השירים הבת שלי עוד תזדקק לשיעורים פרטיים – הילדה לא מסכימה בשום פנים ואופן לקבל את זה ש-2+2 הם 4 ולא 3 כמו שיובל אומר, אבל למעט הנושא הקטן הזה אנחנו נהנים בכל פעם מחדש מהשטויות של יובל המבולבל.

ונכון שהקול שלו זה לא הקול של יהורם גאון, ושהמילים אינן של לאה גולדברג אבל המוזיקה שמחה ועושה טוב על הלב והתוכן בסך הכל חינוכי ומדבר בעיקרו על אהבה, התחשבות וכבוד לזולת, על משחק הוגן ואמונה בעצמנו.

בינינו, ולא משנה באיזה גיל, מה יותר חשוב מזה?

תגובות

comments