שלום כיתה א'
הבוקר הזה של ה-1 בספטמבר היה בוקר מרגש אצל הרבה משפחות וגם אצלנו כמובן.
מתני שלי הלך היום בפעם הראשונה לכיתה א' ובחיי שכמעט הזלתי דמעה.
בתקופה האחרונה הייתי בטוחה שעם מתן אני כבר פחות אתרגש, כי הרי הוא כבר ילד שני שלי שעולה לביה"ס. אבל הבוקר כשראיתי אותו חמוד כל כך בתלבושת האחידה עם הילקוט על הגב צועד לו ומוצא את מקומו בכיתה החדשה – התרגשתי גם התרגשתי.
אני שמחה שבכיתה של מתן רק 22 ילדים, אני חושבת שזה תנאי חשוב ללימודים בכלל ובכיתה א' בפרט ולאחרונה פגשתי כמה אמהות שחזרו מאספת הורים שלפני תחילת הלימודים שסיפרו שבכיתה של הילד שלהם יש 35 ואפילו 38 ילדים. אם אתם שואלים אותי – כיתה גדולה כל כך מורידה את הסיכויים של הילד להצליח באופן אוטומטי. השאלה היא, ואל תגידו לי שאני מגזימה, מי מרוויח מזה?
אבל לא באתי היום להעכיר את שמחת היום הראשון ללימודים.
אספי שלי עלה היום לכיתה ג', וגם עבורו זה היה יום חגיגי ומיוחד. לפגוש שוב חברים משנה שעברה, לגלות סוף סוף מי המורה שלו ומי יושב לידו וגם לשחק בחצר ביה"ס בהפסקה.
ואחרונה חביבה, סיון המתוקה שלי שחזרה היום לגן. רק היא נשארה באותה קבוצה, עם אותם חברים ועם אותה גננות מדהימות. הקטנטונת שלי כל כך חיכתה כבר ללכת לגן, שכשהיא ראתה את השער שלו רצה לה פנימה בשמחה ושכחה לגמרי שאמא מאחוריה…
אני מקווה שלכולכם היה יום ראשון ללימודים מקסים כמו שהיה לי,
ומאחלת בהצלחה לכל ילדי הגן וביה"ס!!
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments