שבת בבוקר יום יפה
הבוקר התעוררתי מקולות של רשרוש שקיות ניילון ולחשושים.
שכבתי במיטתי, שמחה שסיון עדיין ישנה ושמעתי את הבנים:
אסף: מה זה?
מתן: זה סוכר. זה בארון ליד המיקרו.
אסף: כן נכון. ומה זה?
מתן: קמח. אני יודע איפה זה. שם. ומעניין מה זה… תירס! אהה. זה במקרר.
אסף: אורז!
מתן: אני יודע. אורז זה ביחד עם הקמח באותו ארון.
וכך זה המשיך דקות ארוכות עד ששמעתי את אסף שואל "ומה זה?"
מתן: כלי ניקיון. בזה אסור לנו לגעת. לילדים אסור לגעת בחומרי ניקיון.
אסף: אז רק נזיז את זה.
כאן כבר לא יכולתי להתאפק התארגנתי ויצאתי לאט מהמיטה. גיליתי שהבנים המופלאים שלי סידרו בארונות את כל המוצרים שקניתי אתמול בסופר ושלא היה לי כח לסדר באותו רגע. הם שמו כל דבר במקום ופינו את השולחן במטבח והכינו לעצמם ארוחת בוקר.
מדהימים, כבר אמרתי??
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments