מסכות – לא רק בפורים?

אני מאד אוהבת את חג פורים.

כל שנה אני יכולה להמציא את עצמי מחדש. ליצור תחפושת חדשה, מראה חדש ולהיות אדם אחר ליום אחד.

ובעצם, מי לא אוהב את חג פורים?

חג פורים הוא חג נפלא, בחג פורים אנו מצווים לשמוח, לצחוק ולחרוג מהמוסכמות. בחג זה אנו יכולים להשתטות, לחבוש מסכות ולהיות לאחרים.

אבל כשחושבים על זה, האין אנו עוטים על עצמנו מסכה גם במשך כל השנה בעצם?

ילדים קטנים הם אמיתיים. כילדים, היינו כולנו אנו עצמנו.

אני רואה את זה כל יום כשאני מתבוננת בילדיי.

בלי מסכות ובלי העמדות פנים.

אבל במשך החיים למדנו, לעטות על עצמנו מסכות ולהתחפש. לא תמיד זה קרה במודע, אבל כמעט כולנו מתנהלים בחיי היום יום עטויי מסכות ותחפושות שונות. סיגלנו לעצמנו מסכה מתאימה לכל מצב ולכל מקרה.

מסכות שמגינות עלינו מלחשוף את האני האמיתי שלנו. עוזרות לנו לייצר את הדימוי שאנו רוצים לתת לעצמנו בעיני הסביבה התובענית. עוזרות לנו לעמוד בסטנדרטים המקובלים ומסייעות לנו לתייג אחרים, כל אחד על פי המסכה שסיגל לעצמו.

אבל, לא תמיד המסכה שאנחנו בוחרים לעצמנו בכלל דומה לאני האמיתי שלנו.

יכול להיות שכלפי חוץ תמיד ניראה רגועים ומצליחים אבל בפנים אנו מתוחים ומתמודדים עם קשיים רבים. יכול להיות שכלפי חוץ נהיה בדחנים וקלילים אבל בפנים נהיה מתוסכלים מכך שאנו מרגישים שאנחנו חייבים להצחיק כדי שיאהבו אותנו. ויכול להיות שבבוקר לעבודה נחבוש מסכה של בטחון ואילו בערב עם המשפחה מסכה של מסכנות ונזקקות, או ההיפך.

האם אי פעם עצרנו כדי לחשוב מהו המחיר שאנו משלמים על העמדת הפנים הזאת?

מתי בפעם האחרונה מצאנו לנו פינה מוגנת והרשנו לעצמנו להסיר את המסכה ולהיות פשוט מי שאנחנו? והאם אנו בכלל זוכרים מי אנו באמת מתחת לכל התחפושות האלו?

לא תמיד זה קל להסיר את המסכה ולחפש את האמת. מהם הצרכים האמיתיים שלנו? מה הרצונות, והאהבות שלנו? אם נסיר את המגבלות וחובות היום יום, מה היינו באמת רוצים לעשות בחיינו?

אני חושבת שחג פורים וההתעסקות והמחשבה המרובה על תחפושות ומסכות מביא איתו הזדמנות מצוינת להעיז ולצאת מהמסגרת הרגילה ולברר האם אנו עוטים מסכה ועד כמה היא באמת נחוצה?

אם נצליח לקבל את עצמנו כמי שאנחנו באמת, ונעז להציג את עצמנו ככאלה גם כלפי חוץ, נוכל לוותר על המסכה לגמרי ולחיות באושר ובגאווה אמיתית על מי שאנחנו.

פורים שמח

תגובות

comments