מוצאים את דורי

סרט ההמשך ל"מוצאים את נמו" יצא השבוע, שנים רבות אחרי הסרט המקורי ובתקופה עתירה בסרטי המשך מייגעים, מה שגרם לי לחשוש מסרט מיותר ומאכזב שנועד כדי למצות את המותג ולמכור עוד כמה אביזרים לקראת הקיץ ותו לא. לשמחתי, הספיקו דקות ספורות של צפייה כדי להבין שלא זה המצב ושאולפני דיסני-פיקסאר הצליחו פעם נוספת להגיש לנו סרט נפלא, משעשע, מרגש ומקורי כמו שרק הם יודעים.

בפתיחת הסרט "מוצאים את דורי" אנו פוגשים את מרלין, נמו ודורי, חיים באושר בשונית האלמוגים אליה שבו אחרי ההרפתקה הקודמת שלהם, שם הם חיים כבר מזה כשנה.
היות שהסרט הקודם עסק בנמו, שנמצא בריא ושלם בסופו, היה צפוי שהסרט החדש יעסוק בהמשך קורותיו של הדגיג הקטן. לכן זהו חידוש מרענן שדווקא דורי, הדמות המשנית, של הדגה המצחיקה ובעלת קשיי הזיכרון, מקבלת הפעם את הפוקוס ואת התפקיד הראשי.
והוא תפור עליה בצורה יוצאת מן הכלל!

אבל איך דגיגה חסרת זיכרון יכולה להיות דמות מרכזית בסרט באורך מלא? הדבר נפתר באמצעות חלומות שמתחילה דורי לחלום, שמעוררים בה את הערגה לחפש את הוריה, אותם היא שכחה לפני שנים עקב מצבה.

בסרט החדש יוצאת השלישייה שלנו למסע לחיפוש הוריה של דורי, מסע שמוביל, גם הפעם, לצד השני של האוקיינוס, והפעם – לקליפורניה.

וגם הפעם כמו בסרט הקודם השלישייה בטעות מתפצלת, כשדורי בצד אחד ונמו ואביו בצד השני, מה שמוביל למצבים משעשעים ולמפגש עם מספר דמויות חדשות ונהדרות, כשהראויות ביותר לציון הן תמנון קשוח בשם האנק ושני אריות ים לבביים ומצחיקים.

בהמשך ממשיכות ההרפתקאות עד לאיחוד המחודש של החבורה ולהמשך המסע למציאת ההורים, שלא יכול לקרות, כמובן, בלי נקודת שפל וייאוש בדרך ועל אף שהעלילה היא לכאורה צפויה, הכל עשוי בטוב טעם, עם המון הומור ברמה גבוהה שמדבר הן להורים והן לילדים, אנימציה מצוינת ומינון נכון של רגש ושטות.

ודבר נוסף. הסרט עוסק, לכאורה, בגעגועים למשפחה וברצונה של דורי למצוא את שורשיה ואת הוריה ולחוש את תחושת השייכות של הבית ממנו הגיעה. זה מה שנתן לה את המוטיבציה לצאת למסע ולהתמיד בו על אף כל הקשיים. אבל כשמסתכלים על הדגיגה הזו, שהיא בסופו של דבר נכה, נכה קשה אפילו עקב אבדן הזכרון לטווח קצר שהיא לוקה בו, אפשר ללמוד כל כך הרבה על הדרך בה היא בוחרת להתמודד עם החיים ולא לוותר, וזהו לדעתי הלקח החשוב ביותר כאן.

מומלץ בחום לכל המשפחה, וגם למי שלא צפה בסרט הראשון.

תגובות

comments