לקראת יום הכיפורים
אני מרגישה שיום הכיפורים הנו אחד הסממנים הגדולים ביותר להתפלגות שלנו לדתיים וחילוניים ולפער העצום בין שני המחנות האלו.
זה ממש כאילו קיימים שני עמים, שלכל אחד מהם יש את יום הכיפורים אבל עבור כל אחד מהם הוא מסמל משהו אחר וההכנות אליו שונות לגמרי.
אם תיכנסו לבית דתי בימים האלו שבין כסה לעשור לא תוכלו שלא לחוש באווירה המיוחדת של קדושה, חזרה בתשובה וחשבון נפש. בימים אלו משכימים קום לתפילת הסליחות, מבקשים סליחה אחד מהשני וממתינים בהתרגשות ליום כיפור הוא היום בו נחתם גזר דינו של כל אדם.
לעומת זאת אם תיכנסו לבית חילוני באותם ימים ממש, גם אז תחושו בהמולת ההכנות לכיפור: בימים אלו מוציאים את האופניים מהמחסנים ומוודאים את תקינותם, מחדשים את המנוי בספריית הוידאו ומוודאים שהחיבור לאינטרנט תקין…
ברור שיש גם הרבה זרמים באמצע, כאלה שצמים אבל מרשים לילדים לרכוב על אופניים, כאלו שלא צמים אבל כן הולכים לבית הכנסת ועוד ועוד אבל בכל זאת נראה לי שהיום החגיגי הזה פעם בשנה גורם לנו להבין את הפער הגדול באמונות ובמנהגים ואני מקווה שיגיע יום שכולם יכבדו באמת ומכל הלב אחד את השני בלי קשר לאורח החיים שהם מקיימים.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments