לצעוק בכיתה א
איזו התרגשות נשמעה הבוקר במכוניתי כשסיון ומתן שמעו במקרה שיחת טלפון בה תיאמתי עם מזכירת בית הספר שאגיע בהמשך היום עם הטופס מהעירייה כדי לרשום את סיון לכיתה א'.
סיון כבר כל כך מחכה לעלות לבית הספר, שבכל יום כמעט היא שואלת אותי ומבררת עוד כמה חודשים/שבועות/ימים נותרו עד לאירוע החגיגי…
בכל מקרה, חזרה לילדים במכונית הבוקר, כשסיימתי את השיחה הפרטית שלי שמעתי את המשך השיחה של השניים שמאחורי:
סיון: "מתן, נכון אמרת לי שיש לך מורה אחת שכל הזמן צועקת?"
מתן: "נכון."
סיון: "אז היא בטוח תאהב אותי מאד! גם אני צועקת המון…"
ואני עד עכשיו מחייכת לעצמי ומאחלת לחמודה הזאת שתצליח בכיתה א' ובכל אשר תפנה, ולמורה שלה… את אותו הדבר בעצם.
ובאשר למורה שצועקת המון, לאחר בירור מאוחר יותר עם מתן, לשמחתי לא מדובר במשהו שצריך להדיר שינה מעיני אלא במורה שמלמדת את כיתת הבנים הצרחניים בעצמם, שאין שום דרך אחרת לגבור על הקול שלהם כשהם חוזרים תוססים ומלאי מרץ מההפסקה…
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments