כיתה ג' בקוקה-קולה

לפני כשבועיים מתן חזר מביה"ס וסיפר לי שהם עומדים לצאת לטיול שהוא לא רוצה ללכת אליו כי זה לחברת קוקה קולה וכי הוא לא אוהב קולה. דבר ראשון, אמרתי למתן, בוא לא נחליט שום דבר לפני שחילקו לכם בכלל פתק ושהודיעו משהו לגבי טיול כזה.

אבל לפני כמה ימים פגשתי את המורה האחראית על הטיולים והיא אכן אישרה שעומד להתקיים טיול כזה.

למה ביה"ס, שהוא מוסד חינוכי, לוקח את התלמידים לסיור בחברה מסחרית ועוד של מוצר כל כך לא בריא כמו קוקה קולה? שאלתי אותה. זה מורכב. היא ענתה. הסיבה היא גם תקציבית, גם המרחק מביה"ס, גם הזמנים ומספר המשתתפים שניתן לקחת לסיור שלא ניתן בכל מקום… קוקה קולה ערוכים להכל במרכז המבקרים שלהם. רק שנבוא…

"וחוץ מזה", היא אמרה, "מה את חושבת, שהילדים לא נחשפים לקוקה קולה? הם יודעים שזה לא בריא, ובכל זאת הם נחשפים לזה". אני חושבת, שזה לא אותו דבר שהם נחשפים לזה בפרסומות או שביה"ס לוקח אותם מטעמו, אבל בינתיים מתן החליט שהוא רוצה ללכת עם כל הכיתה ואני במקום להילחם בהם- הצטרפתי אליהם!

אז היום על הבוקר יצאתי עם כיתה ג'2 לסיור במרכז המבקרים של קוקה קולה בבני ברק.

ומה אני אגיד? זו הייתה חוויה. הילדים נהנו מכל רגע.

כמובן שלא דיברו איתם בשום שלב על איך מכינים קוקה קולה או מה המשקה האהוב מכיל. בפעם היחידה שאיזה ילד העז להגיד שזה לא בריא המדריך מיד ענה לו שזה "רק אם לא מצחצחים שיניים" ופתר את הבעיה.

על מה כן דיברו?

על איכות הסביבה, כמה שחברת קוקה קולה תורמת לאיכות הסביבה, על מחזור, על אהבה ועל נתינה ועל עזרה לזולת וכד'. וכמובן שהמותג קוקה קולה שזור היטב בכל הרגעים האלו של החיים כמו שרק קוקה קולה יודעים לעשות.

והכל תוך כדי סרטים, ותנועה, וצבעוניות, ומוזיקה וחוויה.

היה כיף גדול.

וזה גרם לי לחשוב- למה בבתי הספר ובמערכת החינוך לא מיישמים שיטות לימוד יותר חדשניות וחוויתיות? למה הילדים שלנו ביום יום צריכים ללמוד בכיתה קרה ומנוכרת מתוך ספרים שאבד עליהם הכלח? במאה העשרים ואחת עם שפע הטכנולוגיה והאמצעים מסביב שילדינו חשופים אליהם כל הזמן, איך אנו מצפים מהם שילמדו בשיטות שבהן למדנו אנו?

הגיע הזמן שמשרד החינוך או שההנהלה של כל בית ספר יישכרו יועצים ומומחים וילכו צעד אחד קדימה, למען העתיד של כולנו.

***

איזה כיף היה לי בטיול עם מתני.

כל כך נהניתי ממנו. וכל כך נהניתי להיות איתו ולחוות אותו בקצב שלו ועם החברים שלו בסביבה הטבעית שלו, דבר שלא קורה הרבה כי בדרך כלל האחים שלו מסביב גונבים את כל תשומת הלב.

וגם מתני שמח שבאתי איתו ואמר את זה לכל מי שרק עבר לידנו.

כשחילקו את כל הילדים לזוגות- הוא הכריז אני זוג עם אמא. כשאמרו לילדים להיכנס או לצאת ממקום מסויים הוא אמר – אני לא יוצא בלי אמא. תענוג צרוף.

מעניין היה לראות את ההבדלים באופי בין הילדים.

אספי שלי תמיד קופץ בראש. כמוני, אני חייבת לציין. בטיול הוא תמיד סנטימטר מהמדריך. והאינסטינקט הראשון שלי היה להגיד למתן בוא קדימה, כולם כבר התקדמו. אבל עצרתי את עצמי והחלטתי ללכת בקצב שלו. ומתן דווקא הולך תמיד במאסף. המדריך קדימה מסביר ומדבר ומתן עם החבר שלו מאחור בוחן איזו תגלית מרתקת במדרכה או על צד הדרך…

אני הייתי יכולה להשתגע. כבר לא שמעתי שום דבר ממה שהמדריך סיפר אבל מתן דווקא יכול היה לחזור על דבריו מילה במילה! אין לי מושג איך!

פשוט ילד מדהים.

תגובות

comments