ילד מבית טוב
פרשה חדשה של חשד לאונס קבוצתי: שבעה נערים, בני 13 עד 17 מבית ספר יוקרתי בת"א, חשודים כי אנסו בת 13 מבית ספר אחר בעיר. במשטרה הגדירו זאת כ"שיטת חבר מביא חבר".
"…במשטרה אמרו כי "חבר הביא חבר", אבל בשיחות בשכונה ניתן לשמוע את ההורים משוחחים ביניהם ומספרים זה לזה שהנערים הם ילדים נורמטיביים מבתים טובים…"
אין משפט שקומם אותי השבוע יותר מהמשפט הזה.
מה זה לכל הרוחות "בית טוב"?!
האם העובדה שהנערים הולכים לבתי ספר יוקרתיים, כמו שהודגש לא פעם בכתבות בטלויזיה, היא ההוכחה לכך שמדובר ב"בית טוב"? האם מספר הספרות במשכורות של ההורים שלהם? כמות השעות השבועיות שעושה אצלם העוזרת? מה זה "בית טוב"?
כי בטוח, במקרה הספציפי הזה, שלא מדובר במספר השעות השבועיות שההורים מבלים עם הילדים שלהם. או בציון שההורים יקבלו ב"בוחן הכרות הורה-ילד".
אולי "בית טוב" זה סכום דמי הכיס השבועיים שהילדים האלו מקבלים? והגיבוי שהם מקבלים מההורים שלהם בכל פעם שהמורים שלהם מנסים לחנך אותם וללמד אותם משהו וזה לא ממש מוצא חן בעיניהם. אולי זה "בית טוב" במקרה הזה.
כי חינוך לכיבוד גוף ונפש האדם, של נשים ושל גברים, לכיבוד האינטימיות, לכבוד לנשים ולנערות בטח לא היה כאן.
בין בוצע אונס ובין אם לאו, מדובר בנערים שלא חונכו לכבד ולסגוד לדבר המושלם הזה שנקרא גוף האדם. ה"בית הטוב" הזה שהם מגיעים ממנו לא השכיל ללמד אותם להבחין בין טוב ורע, בין מותר ואסור. הוא לא לימד אותם שיש כללים וגבולות בחברה שלנו שאפילו הם צריכים להישמע להם.
הרי גם כעת, מספרים בשכונה, ש"מדובר בנערים נורמטיביים", וש"המעשים נעשו בהסכמה" ואפילו ש"הילדה פיתתה אותם".
אז אני מאד מקווה שכעת הם יצטרכו לצאת מאחורי סינר ההורים, לקבל אחריות על מעשיהם, לשלם על הטעויות שלהם, וכנראה, מה לעשות, גם להתבגר.