ילדה בבית המרקחת
אתמול ביקרתי בבית המרקחת.
לא, אף אחד לא חולה, זה רק כאב הראש ממנו אני סובלת כבר שנים שמידי פעם מכריח אותי לבקר בבית המרקחת כדי לבדוק אם התחדש משהו בתחום…
בכל מקרה, מסתבר שגם בקיץ כמות החולים לא פוחתת והתור היה ארוך, ארוך מאד.
לפני בתור עמד אב צעיר עם ביתו הקטנה. לדעתי ילדה בת 3. חולה, אל תשכחו.
ואני מסיקה שהיא חולה לא רק מזה שהייתה עם אביה בשעה 20:10 בבית מרקחת, אלא גם מהפריחה שכיסתה את גופה…
והתור, כמו שכבר אמרתי, היה ארוך מאד. אז בהתחלה, אולי 5 דקות היא עמדה על ידו בשקט. ואחר כך התחילה לזוז. ולשאול שאלות. ולבקש בקשות. ולנדנד. כמו שילדים בני 3 יודעים לעשות כל כך טוב.
ואיך הגיב האב הצעיר? בהתחלה הוא ענה לה בסבלנות, אחר כך בחוסר סבלנות ואחר כך באיומים. "אם לא תעמדי יפה תקבלי עונש", "אם לא תפסיקי לזוז אני לא אקנה לך… " וכד'. איומים, שכמובן לא עזרו אלא רק גרמו לשני הצדדים גם לאבא וגם לילדה להרגיש רע.
ואני, כצופה מהצד, הצטערתי עבור שניהם.
מצד אחד מאד הבנתי את האבא הזה, כי בעצם כל הורה במצב שלו היה רק רוצה שהבת שלו תעמוד יפה בתור כמו כולם ותהיה בשקט…
מצד שני הבנתי את הילדה, כי בעצם בית מרקחת (או כל סוג אחר של חנות, למען האמת) איננו מקום מתאים לילדים, ומה כבר היה לה לעשות שם אם לא לשאול שאלות או לחקור את הסביבה או להציק לאבא שלה…
אז נכון לפעמים אין ברירה אלא לקחת איתנו את הילדים למקומות שלא מתאימים להם, אבל אם זה קורה עלינו לצפות מראש את ההתנהגות שלהם, ולהצטייד מראש בהמון המון סבלנות (ורצוי גם באיזה בלון/ספר/חטיף או משהו אחר שיכול להעסיק אותם)…
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments