יום האשה 2012
בחג פורים יש לנו הזדמנות נהדרת ללבוש לעצמנו דמות אחרת, מעולם הדמיון והפנטזיה שלנו.
בפורים אנחנו מגשימים חלומות ומתחפשים למי שאנחנו מעריכים או מעריצים, למי שהיינו רוצים להיות אבל לא יכולים.
השנה חל יום האשה בדיוק בפורים, ונתן לי הזדמנות להביט בנשים ובילדות הצעירות מסביבי כשהן לבושות בתחפושות שבחרו לעצמן.
מיותר לציין שלא אהבתי את מה שראיתי…
בה בשעה שהבנים הצעירים בחרו במגוון רחב של תחפושות: שודדי-ים וגיבורי-על, שוטרים וכבאים, טייסים ורופאים, אבירים ומלכים, דמויות מצויירות ודמויות מעולם התרבות והספורט,
הבנות הצעירות הפכו כולן לנסיכות ולכלות.
נסיכות כאלה או נסיכות אחרות, כלות עם זר או כלות עם הינומה, אבל בשורה התחתונה- כלות או נסיכות.
ביקרתי בבתי ספר ובבית הכנסת, בפארק וברחוב וחיפשתי טייסת, שוטרת, רופאה, בוקרת, שחקנית כדורסל או כדורגל, כבאית, שודדת ים, רובוטית וכד' – אך לשווא. (אני חייבת להתוודות שכן מצאתי כמה מכשפות… )
ואני שואלת: אם בשנת 2012, בחג התחפושות, בו אנו יכולות להיות מי או מה שאנחנו רוצות, ולו רק ליום אחד, מה ש-99 אחוז מהילדות בוחרות להיות זה נסיכות וכלות שעדיין ממתינות לאביר על הסוס הלבן, אז מה בעצם השתנה?!