ט' באב…
מדי שנה אנחנו מציינים את ט' באב ואת חורבן הבית, ובעצם את העובדה שהדבר היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם, שנאה שהייתה החוליה הראשונה בהתדרדרות שגררה את עליית השלטון הרומי בירושלים ושהביאה בסופו של דבר לחורבן הנ"ל.
ובכל הנוגע למצב שלנו כיום, אני מניחה שזה עניין של השקפה.
יש שיגידו שדווקא השנה אפשר לראות שיתוף ואחווה יוצאים דופן.
משפחות שלמות מהדרום שיצאו מביתן ליישובים במרכז ובצפון, ואזרחים רבים שמארחים אותן כבר שבועות ברוחב לב. אזרחים שעזבו הכל ויצאו לתרום בדרום מזמנם, מכישרונם ומכל מה שהם רק יכולים.
הכל כדי לעזור אלו לאלו. ישראלים טובים וראויים להערצה.
מצד שני דווקא השנה אני חושבת לא פעם על הקיטוב והשנאה בעם שלנו. על חוסר הסבלנות לזולת, על הצורה שבה אנשים מתבטאים זה לזה, אזרחים "פשוטים" וגם נבחרי ציבור, בשיחות רחוב או בתקשורת, ברדיו ובטלויזיה, ברשתות החברתיות ועוד.
ואז אני תוהה האם זה לא רק עניין של זמן עד לחורבן הבא שלנו.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments