חלב עושים באהבה

כאב לי הלב לראות אתמול את הכתבה על היחס לפרות ברפתות המסחריות.

אני ממש לא ידועה כחובבת בעלי חיים ובכל זאת כמעט שדמעתי מהמראות המזוויעים של פרות שלא מסוגלות לעמוד על רגליהן מחוסר סידן בגוף ושצריך להרימן באמצעות מנוף, על שימוש בשוקרים ועוד טכניקות עינויים אלימות שאין לי מושג מי המציא, הפרדת העגלים שאך נולדו מאמותיהן ונעילתם בודדים בתאים צרים ועוד ועוד.

כמו שאמר הכתב בסיום הכתבה, מדובר בתעשייה, אבל אלו אינן מכונות, אלו בעלי חיים, וצריך לעשות משהו כדי לשנות את המצב הזה ואת היחס המזוויע הזה כלפיהם.

אני לא רוצה לקנות יותר מוצרים שמגיעים מאחת הרפתות האלו, החלטתי.

אני רוצה שמוצרי החלב שלי יגיעו מחקלאי שאוהב את בעלי החיים שהוא מגדל.

אבל איך אדע איזה חקלאי הוא כזה?

ואז חשבתי לעצמי, צריכים לעשות כתבות חיוביות יותר, להראות לנו רפתות הוגנות, שמגדלות פרות באהבה ומטפחות אותן ודואגות להן.

אבל, בכל הכנות, מה היינו אומרים אם היו מציגים לנו כתבה כזו? הרי אז היינו כולנו שואלים מה פתאום מראים לנו דווקא את הרפת הזו, מי הזמין את הכתבה או למי יש קשרים בתקשורת וכד'….

ובכל זאת, אני מעדיפה כתבות חיוביות ואופטימיות עם דמויות לחיקוי ולא כתבות הפחדה ואימה עם דמויות שלא היינו רוצים לפגוש או להכיר גם בסיוטים….

תגובות

comments