הפעם התרגשתי
עד שסיון נולדה, לא ממש התייחסתי לכל מה שאומרים על ילד שלישי. אתם יודעים, שילד שלישי גדל לבד.
או כל מיני בדיחות בסגנון: "בילד ראשון מצלמים מצלמים כל דבר שהוא עושה, בילד שני מצלמים רק באירועים מיוחדים ובילד שלישי כבר נותנים לו מצלמה אומרים לו אם יהיה משהו חשוב תצלם… ".
אבל כשהיא נולדה, גיליתי שיש בזה הרבה אמת.
כשהבכור הביא מהגן בגיל שנה עבודה, התרגשתי, ותליתי את היצירה על המקרר למרות שהיה ברור שהגננת ציירה את הרוב. כשהקטנה הביאה ציור ליום העצמאות, זה כבר לא היה אותו דבר.
כשהבכור העלה חום גבוה בפעם הראשונה, התקשרתי לרופא בלחץ והייתי הראשונה בתור. כשהקטנה חולה, אני נותנת לה אקמולי ומתווכחת עם בעלי מי יישאר איתה בבית…
כשהבכור מחא כפיים או עשה "ביי ביי" בפעם הראשונה, התקשרתי לכל המשפחה לספר על האירוע. כשהקטנה עשתה אותו דבר… זה לא היה אותו דבר.
אבל
כשהבת שלי אתמול פשוט נעמדה והלכה אתמול 6 צעדים בפעם הראשונה – אז למרות שיש לי שני בנים גדולים ממנה, ולמרות שהם כבר עשו הכל קודם, בכל זאת – הפעם התרגשתי!
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments