בקשה לאישור עקרוני
ברוב תמימות חשבנו שפשוט נלך לבנק.
מסתבר שזה ממש לא ככה.
גם אם הם עומדים להרוויח כמה מאות אלפי שקלים מהמשכנתא שלנו, הרי שבאף בנק לא יושבים ומחכים לנו…
בכל הבנקים צריך להתקשר קודם כל למוקד המשכנתאות, לבקש בקשה לאישור עקרוני ורק אח"כ מוכנים בכלל להסתכל עלינו כלומר לקבוע לנו פגישה.
אז התקשרנו.
ראשון התקשרנו למוקד של טפחות. של דביר, מהפרסומת… באמת היו מאד נחמדים. שאלו המון שאלות. הרבה יותר מידי, לטעמי. ואחרי כל השאלות, קבעו לנו פגישה בסניף הקרוב.
אח"כ התקשרנו ללאומי. שוב הגשנו בקשה, וגם הפעם קבעו לנו פגישה בסניף.
לאחר מכן התקשרנו למשכן של בנק הפועלים. שם היו מאד לא נחמדים כבר בטלפון. התקשרתי וביקשתי לקבוע פגישה. אי אפשר, הודיעו לי. את חייבת להגיש בקשה בטלפון, ורק אז נחליט אם לזמן אותך או לא. נו טוב, הגשתי בקשה בטלפון. הבקשה שלך לא התקבלה, הודיעו לי כבר באותו רגע. בדיעבד, אני יודעת שהסיבה לא קשורה בי אלא בסוג העסקה שאני רוצה לבצע. אבל בטלפון שאלתי – למה הבקשה לא התקבלה? אנחנו לא יכולים להגיד לך, אמרו לי. תקבעי פגישה ויגידו לך בפגישה. אבל מה אני צריכה פגישה, אם כבר הודעתם לי שאני לא מקבלת? ובכלל, קודם לא הסכמתם לקבוע לי פגישה, אבל עכשיו שהחלטתם לא לאשר לי משכנתא אתם פתאום כן רוצים לתאם לי פגישה? מה הרעיון? שאני אגיע מראש בעמדת נחיתות ותחינה לבנקאי? לא תודה. משכן לא ישמעו ממני יותר זה בטוח.
אחרון התקשרנו לבנק דיסקונט. אנחנו לקוחות שלהם ביומיום, לכן ציפינו ליחס טוב. ציפינו – וגם קיבלנו. לא רק שתיאמו לנו פגישה מיד, אלא גם הבטיחו לנו תנאים מועדפים.
אין ספק שזה היה יום מעייף.
ממחר מתחילים לטייל בבנקים עצמם.
תגובות
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
Subscribe
Login
0 Comments